ניר בן זקן

ביטול הטבות המס ב-2005 על הטנדרים הקטנים גרם לצמצום משמעותי במכירות וגם שינה את אופי הלקוחות. בעוד שלפני עשור מחירם של הטנדרים היה נמוך בעשרות אלפי שקלים מרכבי שטח באותה התקופה. רבים, ובצדק ניצלו אותם כמקלט מס ולעשות בהם שימוש פרטי. כיום מרבית הלקוחות הם מוסדיים שרוכשים את גרסאות הבסיס המהוות כ-70 אחוזים מהמכירות ובמקרה של צמד הנבחנים ההשוואה מקבלת תפנית שונה.

מיצובישי טריטון דזרט. מנוע מוחלט, איבזור מופחת ומתלים מרוככים – מאבד גובה מול דימקס. צילום: רונן טופלברג

תג המחיר של השניים זהה; 232 אלף שקלים בין עשרת אלפים לשלושה עשר אלף שקלים פחות מהגרסאות המפוארת שהתייצבו למבחן הקודם. גרסת S של הדימקס מוותרת על בקרת אקלים, מחשב דרך, בקרת שיוט, צפוי עור להגה ומערכת השמע המקורית. גרסת "דזרט" הבסיסית של הטריטון מוותרת כמעט על מערכת המולטימדיה, מראות מתקפלות חשמלית, משוטים להעברת הילוכים מההגה, חיישני גשם ותאורה, חלונות אחוריים מושחרים, כיוון עומק להגה והתראה על סטייה מנתיב.

מיצובישי טריטון מול איסוזו דימקס – תא הנוסעים מופחת האיבוזר של הטריטון עדיין הרבה יותר עשיר ואיכותי משל הדימקס. צילום: ניר בן זקן

למרות זאת תא הנוסעים של הטריטון בעל אבזור עדיף כמו מערכת שמע מקורית עם שליטה מההגה (מצופה עור), בקרת השיוט, מחשב דרך ונעילת דיפרנציאל אחורית. תא הנוסעים של הדימקס פשוט למראה ומגע אבל עם יותר תאי אכסון. מספר כריות האוויר נותר כמו בגרסאות הבכירות; 6 בדימקס ו-7 בטריטון.
לשני הטנדרים חישוקי גלגל קטנים יותר בקוטר 16" המצמצמים את מרווח הגחון ב-1 ס"מ בדימקס S (22.5 ס"מ) וב-0.5 ס"מ בטריטון "דזרט" (20 ס"מ). בדימקס הם עשויים ברזל ובטריטון מסגסוגת קלה, אך במיצובישי הם צרים משמעותית ב-4 ס"מ לעומת 1 ס"מ באיסוזו (205/80R16 בטריטון ו-245/70R16 בדימקס) בהשוואה לגרסאות הבכירות. הביטוי לכך הוא הרעה באחיזת הכביש של הטריטון הבסיסי עם נטייה מוקדמת יותר לאובדן אחיזה בגלגלים הקדמיים. גם כיול מיתלים שונה בטריטון הבסיסי גורע מנוחות הנסיעה, בעיקר בשמירה על ריסון ברצף של מהמורות. בדימקס לא הורגשו הבדלים משמעותיים בהשוואה לגרסה הבכירה.

איסוז דימקס S. בלי ציפיות גם אין אכזבות. זימינות כוח עדיפה ותאי איחסון לרוב. צילום: ניר בן זקן

יחידת ההנעה בטריטון הבסיסי בעלת תפוקה נמוכה יותר; 154 כ"ס ו-38.8 קג"מ, 27 סוסים ו-5 קג"מ פחות מהגרסה הבכירה, נתונים פחות טובים מהדימקס לו יחידת הנעה זהה עם 163 כ"ס ו-40.8 קג"מ. במבחני התאוצה שערכנו היה הטריטון מהיר יותר בזינוק מהמקום במטרים הראשונים אבל ככל שנצברה המהירות עקף אותו הדימקס ובתאוצות הביניים המדמות עקיפה וחשובות יותר בעולם האמיתי, יתרון הכוח של האיסוזו היה ברור אפילו יותר.

בחלל הפנים של איסוזו דימקס הפז"מ כבר מורגש. ובכל זאת הוא מציע יותר תאי אחסון – פחות עידון. צילום: ניר בן זקן

גם מערכת ההנעה בטריטון פשוטה ואינה כוללת טרנספר עם דיפרנציאל מרכזי שמאפשר לגרסה הבכירה לנסוע בהנעה כפולה בכביש. צריכת הדלק, הייתה זהה לגרסאות הבכירות; בין 8.3 ל-10.9 ק"מ לליטר לטריטון ובין 8.9 ל-12.2 ק"מ לליטר לדימקס.

בגרסאות העבודה הבסיסיות מאבד מיצובישי טריטון את היתרון מול הקסם האגררי והפגוש חסר הצבע של איסוזו דימקס. צילום: ניר בן זקן

בשורה התחתונה בעוד ההבדלים בין גרסאות הדימקס מסתכמים באבזור בלבד, הטריטון הבסיסי מוותר על מרבית נקודות החוזקה של הדגם הבכיר. הוסיפו לכך את תא הנוסעים והמטען השימושיים יותר לעבודה בדימקס כך שבהשוואה הזו, ובהתחשב באופי השימוש האיסוזו יוצא עם ידו על העליונה.

אם היינו צריכים להגדיר את הטיול הזה במילה אחת, היא הייתה "נעים". מסלול מעגלי באורך של כ-25 קילומטרים אשר עובר, רובו ככולו, בשטחים החקלאיים של רמות מנשה. עד שיתחילו הגשמים מדובר במסלול בעבירות קלה מאד. בהמשך החורף ייתכנו מעברים של מים ואף של נחלים זורמים, ומעברי בוץ עמוקים – בהחלט אתגר למטיבי 4X4.

למעיינות ברמות מנשה עם מיצובישי טריטון. צילום: רוני נאק

נקודת ההתחלה שלנו היא הכניסה ליישוב אביאל – היישוב אשר הוקדם בסוף שנות ה-40' נמצא מזרחית לבנימינה. אפשר להגיע אליו דרך בנימינה עצמה אם מגיעים מצפון או מכיוון פרדס חנה למגיעים מדרום. WAZE יעזור לכם בזה יותר מהסבר מלומד.

שימו לב! יש לאביאל כניסה ממערב וכניסה צפונית. שתיהן על כביש 654 אשר עושה פנייה חדה של 90 מעלות מול נחל תנינים. אנו מחפשים את הכניסה הצפונית – הקרובה יותר לישוב עמיקם.

סעו לתוך אביאל ואחרי כ-200 מטרים תגיעו לככר. בככר פנו שמאלה (יציאה שלישית) לרחוב בכיוון מזרח. המשיכו עוד כ-350 מטרים עד לדרך הראשונה הפונה דרומה. פנו ימינה ואחרי כ-75 מטרים תגיעו לשער המסומן כ"שער מספר 5". עיברו בו והמשיכו בשבילים בכיוון מזרח כשאתם סובבים את תל צפי מצפון והחרטום של הרכב מופנה לאפיק הווירטואלי של נחל אלונה.

למעיינות ברמות מנשה עם מיצובישי טריטון. צילום: רוני נאק

השביל לוקח אותנו בדרך נפלאה בין השטחים החקלאיים של היישובים. מטעי רימונים, כרמי זיתים, ומדי פעם אלונים ואלות כסמנים של הטבע ששלט כאן בעבר.

נגיעו לנקודת ציון חשובה אחרי כ-4.5 קילומטרים – חציה מתחת לכביש 6. נעבור את הכביש ונמשיך מזרחה עד שנגיע ממש דרומית לישוב גבעת ניל"י. אז נפנה דרומה מרחק של כ-1.0 ק"מ במגמת עליה קלה והחרטום מופנה לעבר קו מתח עליון הבולט על רקע השמיים.

למעיינות ברמות מנשה עם מיצובישי טריטון. צילום: רוני נאק

בדרך למפגש עם קו המתח יש לפתוח ולסגור שערי בקר – אנא הקפידו לעשות כן.

ממשיכים במקביל לקו המתח ודרך העפר שתחתיו. יהיה עלינו "לתפור" כשלוש גבעות בשטח פתוח כשתחת גלגלי הרכב, דרדרת אבנים, וקוצים בנוף "רמת מנשה" אופייני. שימו לב כי הקטע הזה – כשני קילומטרים – נושק לשטח אש פעיל של בסיס צה"ל קרוב.

למעיינות ברמות מנשה עם מיצובישי טריטון. עין ניל"י צילום: רוני נאק

לרגלי גבעה 173 נפנה בחדות שמאלה לכיוון צפון מערב וליער גלעד – שהוא לא יותר מכה אלונים מפוזרים ספוראדית בשטח. נחצה רכס, ונרד בדרך לא הכי סימפטית הזרועה אבנים משוננות לריכוז של אקליפטוסים גדולים. עין ניל"י. שימו לב! אחרי מעבר הבקר תרצו לפנות ימינה, לחצות את הנחל ואז מיד שמאלה כדי להגיע לבריכה מצפון. אחרת, תיכנסו לסבך של פטל שעלול להשאיר שריטות ארוכות ועמוקות בצבע של רכב השטח שלכם.

עין ניל"י שופץ לאחרונה ולמעט חבורה מציקה של צרעות יכול היה להיות פינת מרגוע ושכשוך נפלאה.

מעין ניל"י נטפס צפונה עם סימון שבילים אדום אשר יביא אותנו למפגש עם שביל רחב ומסודר המסומן בשחור. נפנה בו ימינה ואחרי כ-150 מטרים, מול בריכת בטון, נפנה שמאלה חזק לירידה תלולה. תזהו את המורד לפי פינת ישיבה מקסימה הצופה על העמק תחת על אלון נהדר ועתיר פאר.

למעיינות ברמות מנשה עם מיצובישי טריטון. עין סוקר צילום: רוני נאק

נחצה את הנחל כשפנינו "דוך" צפונה לעין סוקר. גם אותו נזהה לפי צבר האקליפטוסים הגדול שתחתם גן מגודר ומקסים. כשהגענו למקום מהמעיין נבע רק זרזיף דל, ומעבר לגדר הייתה ביצה גדולה בה רבצו פרות.

מעין סוקר נמשיך צפונה לעבר שמורת נחל דליה ויובליה. נגיע אחרי קילומטר לשביל רחב וירוק (מוכר לחובבי רמות מנשה כ"אוטוסראדה") נפנה בו ימינה ואחרי כמאה מטרים ניפרד ממנו לטובה דרך עפר צרה היורדת בתלילות לאחר מיובלי נחל דליה. בהגיענו לתחתית יש לפנות מיד שמאלה (מערבה) עם האפיק. זה יביא אותנו, אחרי קטע נהיגה מהנה ביותר, לחציה נוספת תחת כביש 6 ולצומת שבילים גדול כשמול חרטומנו הר חורשן על מטעמיו כפולי ההנעה.

נוותר על ההצלבות הפעם ונתפוס את השביל המסומן בשחור שיורד דרומה מקביל לכביש 6. נרוץ עליו עד לחציה של נחל תנינים ואז נפנה ימינה (מערבה) עם סימון שבילים ירוק לו נישאר נאמנים עד לסיום המסלול.

למעיינות ברמות מנשה עם מיצובישי טריטון. עין עמיקם צילום: רוני נאק

חולפים 2.0 קילומטרים חוצים כביש קטן בזהירות ומגיעים לעין עמיקם, אשר בעונה הזו בשנה אינו במיטבו. בכל זאת עברה יותר מחצי שנה מאז הגשם המשמעותי האחרון. נמשיך מערבה במקביל לנחל תנינים על הגדה הצפונית שלו כשאנו עוקבים אחרי הסימונים בירוק. מול עינות קדם נתקרב לכביש וזו אולי הזדמנות להיכנס לביקור (בתשלום פלוס הדרכה) בנקבות והפירים שבמקום.

למעיינות ברמות מנשה עם מיצובישי טריטון. עין אביאל – נקי צונן ומזמין ביותר. צילום: רוני נאק

מול אביאל נגיע למעיין האחרון שלנו. עין אביאל. אשר נובע היטב גם עכשיו – תחת גג של סוף וסכך. המים בו שקופים וקרים ומאד מזמינים. מקום ראוי לסיום המסע.

ניר בן זקן
לטויוטה היילקס מוניטין שרידות בלתי נלאה שנצבר במשך כמעט 5 עשורים בהם צלח את האזורים המבודדים והקשוחים ביותר על הגלובוס, אבל ביצועים מעולם לא היו כוס התה שלו. דרום אפריקה (בה נמצא גם אחד מפסי הייצור של הדגם) היא אחד השווקים בהם נהנה הטנדר של טויוטה מפופולאריות רבה ולרגל מכירת מיליון יחידות ב"שפיץ של אפריקה" החליטה החטיבה המקומית לחגוג את האירוע עם בניית דגם ייחודי להיילקס האולטימטיבי.

לטויוטה דרום אפריקה קבוצת מירוץ שמשתתפת בתחרות השטח המפרכת בעולם, הדקאר (וזכתה בפעם האחרונה במקום השני) וההיילקס שבנתה משלב בין אופיו של רכב המירוץ לטנדר סטנדרטי עם רישוי לנסיעה בכביש. הוא מתבסס על שלדה ומרכב של הדור הקודם שבחזיתו הושתל מנוע V8 בנזין בנפח 5.0 ליטר באדיבות לקסוס IS-F. אם לא די בכך סעפת יניקה ופליטה הוחלפו לאלה של גרסת הדקאר ומחשב ניהול מנוע של קוזוורת מפיקים 499 כ"ס.

טויוטה היילקס – מיליון טויוטה היילקס יצאו את שערי המפעל של טויוטה בדרום אפריקה. יצירה מיוחדת עם 500 כ"ס לציון המאורע. צילום: טויוטה

• החל שיווק טויוטה היילקס החדש בישראל

• איסוזו דימקס מול מיצובישי טריטון

שאר מערכת ההינע נותרה כמו בגרסת המקור פרט לשינוי ביחסי העברה של הדיפרנציאלים כדי להתאים למהירות הגבוהה יותר ולמצמד מירוצים של AP שיעמוד בעומס המוגבר שיוצרת חטיבת הכוח שחזקה פי שלושה מהטורבו דיזל המקורי. גם שאר הקומפוננטים זכו להשבחה הבלמים מגיעים ישירות מטנדר המירוץ של הדקאר (בקוטר 350 מ"מ של), המרכב מונמך ב-5 ס"מ תודות לבולמי זעוזועים של OME עם מיכל חנקן וקפיצים רכים יותר מאחור כי הדגם הזה לא יעסוק בהובלת מטענים, סחורות או טילי נ"ט.

טויוטה היילקס – מיליון טויוטה היילקס יצאו את שערי המפעל של טויוטה בדרום אפריקה. יצירה מיוחדת עם 500 כ"ס לציון המאורע. צילום: טויוטה

לדברי טויוטה דרום אפריקה, עלות ההסבה עומדת על 276 אלף שקלים לפני מיסים אבל למרות התעניינות גבוהה לגרסה זו, החטיבה לא מתכוונת להעביר את ההיילקס V8 לייצור סדרתי או לבצע את ההסבה בהזמנה מיוחד בדומה לסדנת הנסי האמריקאית.

ניר בן זקן

פיאט חושפת תמונה ראשונה של הטורו (שור בספרדית), הטנדר החדש של החברה שמיועד לשווקי אמריקה הלטינית בהם נהנים בעלי הארגז מפופולאריות רבה. אין מדובר בטנדר הראשון של החברה, שכן הסטרדה – מיני טנדרון, מיוצר על ידי החברה במפעל בברזיל מאז 1996 וזוכה לביקושים גבוהים.

הטורו החדש יתמקם מעל הסטרדה, והוא מוגדר על ידי פיאט כ-SUP (ר"ת Sport Utility Pickup) כלומר יציע שילוב בין יכולת העמסה של טנדר לאיכויות נסיעה ותא נוסעים של קרוסאובר. כפועל יוצא הוא בעל חזות מרשימה ו"מסמן V" בכל רשימת האלמנטים העיצוביים הנדרשים מרכב פנאי כמו שבכה קדמית בולטת, מכסה מנוע מוגבה, יחידות תאורה מפוצלת משולבת לד ומתוכה אחורנית, בתי גלגל מודגשים, פסי הגנה מפלסטיק שחור סביב למרכב ומסילות גגון מסיביות.

בשונה משאר הטנדרים דלת תא המטען אינה נפתח כלפי מטה, אלה מפוצלת לשני חלקים הנפתחים הצידה, מה שעשוי להקל על מלאכת הכנסת הציוד לארגז.

פיאט טורו. טנדר 4X4 עם כמה תכונות יוצאות דופן – לשוק הדרום אמריקאי בינתיים. צילום: פיאט

פיאט נמנעת מלפרסם בשלב ראשון מפרט טכני, אך הערכות הן שהטורו יתבסס על פלטפורמת ג'יפ רנגייד, כלומר מרכב אחוד ומתלים נפרדים מלפנים ומאחור דבר שיגביל את יכולת העמסה בהשוואה לטנדרים היפנים. בהיצע המנועים 1.8 ליטר הלוגם בנזין או אתנול ומספק 138 כ"ס ו-2.0 ליטר טורבו דיזל עם 170 כ"ס. שני המנועים יוצעו עם תיבה ידנית או אוטומטית עם 6 יחסים והנעה קדמית או כפולה.

• התחיל כברזילאי משווק בישראל – פולקסווגן אמארוק

• קמפינג עם ילדים – כל הסודות
הטורו ייוצר במפעל פיאט בברזיל ויתחרה בשוק המקומי מול גרסת הטנדר של הדאסטר שהוצגה לאחרונה. למרות הפוטנציאל הוא לא צפוי – בשלב הזה – להגיע לשווקים מערביים כמו אירופה וישראל.

רוני נאק

תערוכת SEMA מרכזת מדי שנה את עולם שיפורי הרכב. באופן ראוי למדי היא מתקיימת בלאס ווגס וסביבה, כמו שאתם יכולים לדמיין, יש המולה רבה. בעוד שהתערוכה נוגעת בשיפורים והתאמה אישית של כל סוגי המכוניות, מקלאסיות, רכבי מירוץ ועד ביגפוט הזויים לגמרי, תפס לעצמו הרנגלר של ג'יפ את הסטאטוס של אחת הפלטפורמות הכי מועדות לשיפור. בשנה שעברה הוצגו מעל 200 רנגלרים ברמות שונות וממציגים שונים. כולם בחרו בג'יפ הקלאסי כדי להבליט את המוצרים שלהם. בין אלו תוכלו למצא ציפויים של צבעי הסוואה, יחידות תאורה, ערכות מתלים, צמיגים חדשים, פגושים, כננות, גגונים, דלתות רשת, ערכות קוסטמיטקה ועוד.

מתוך ההיצע האדיר בחרנו עבורכם גלריה של הג'יפ רנגלרים הבולטים ביותר – כקדימון לתערוכת SEMA 2015 אשר תיפתח בחודש הבא.

כל הצילומים באדיבות אאוטבק טכנולוגיות

ניר בן זקן
בכמעט 50 שנות דגם, טויוטה היילקס הוכיח שהוא הכי קשוח, כזה שישרוד גם שואה אפוקליפטית. החיבה שרחשו לו מורדים מאפריקה וטרוריסטים במזרח התיכון הביאו אותו לככב ברייטינג שיא של מהדורות החדשות ובתוכנית הבידור הבריטית "טופ גיר" במסעות לקוטב הצפוני, להרי געש וולקנים וגם בפרק אחד בלתי נשכח בו ניסו להשמיד את ההיילקס בכל דרך אפשרית. היילקס הוא אייקון נחשק, כמעט מותג בפני עצמו, והיחיד שזכה למעמד כזה בסגמנט של צווארון כחול, קשה יום ואפרפר. טויוטה היילקס הוא גם הטנדר הנמכר ביותר בכל מקום שהוא לא צפון אמריקה; יותר מ-16 מיליון יחידות מסתובבות ב-180 מדינות ברחבי העולם. למעשה התפוצה שלו גדולה משל מקדונלדס (נציגת ה"שטן גדול").

Hi-Lux RM-4D. רכב תצוגה של טויוטה על בסיס היילקס של שנת 1979. גם אז טויוטה חיפשה את מקדם המגניבות של רכבי העבודה. צילום: TOYOTA

הציפיות מהדור השמיני של ההיילקס תמירות מהאוורסט. הוא מתיימר להוסיף "עידון", מילה שעד כה נעדרה מלקסיקון מחלקת המסחריות של טויוטה. לשם כך מינה הנשיא הכל יכול של הקונצרן, אקאידו טויודה, את הירוקי נקאג'ימה כמהנדס הראשי של היילקס, שהגיע לתפקיד דווקא ממחלקת הרכב הפרטי והפרויקט הקודם שלו היה המכונית העירונית של החברה ה-IQ (דגם קטן יותר מהאייגו שמתחרה באירופה בסמארט). למרות שמינוי של נקאג'ימה סאן לרשות הפרוייקט (היחיד בהיסטוריה של הדגם שאינו מגיע מתחום הרכבים המסחריים) נראה תמוה הדבר נעשה במכוון כי מיסטר טויודה החליט שההיילקס החדש יהיה מעוצב יותר, נוח יותר, מפואר יותר או בקיצור גם רכב פנאי לשעות הת"ש. אבל האם זה פגע ב-DNA שלו? האם הפך את הפלאח קשוח העורף לחננה עירונית?

מבחן רכב טויוטה היילקס 2015. יותר תנאי שירות, פחות צריכת דלק. צילום: ניר בן זקן

באולם התצוגה
המדבקה של "TOYOTA 4X4" על הכנף האחורית היא הדבר היחיד שעבר בירושה מהדור הקודם. ההיילקס מאמץ את קו העיצוב הנוכחי של החברה עם גריל פסים המשתלב ביחידות תאורה צרות ומתוחות אחורנית (ללא LED מצועצע), פגוש קדמי מעוצב אגרסיבי עם פתחי אוורור מוגדלים, בתי גלגלים מודגשים שהינם חלק מהמרכב (ניפוחי פלסטיק בדגם הקודם) ויחידות התאורה האחוריות גדלו לצורת משולש ישר זווית. העיצוב החדש מצליח להיות מודרני ובולט מבלי להפוך מצועצע – מדי.

מבחן רכב טויוטה היילקס 2015. חלל הפנים ותא הנהג זינקו לעבר מחוזות חדשים של איכות ופינוק. האיבזור והעיצוב מעולמות הפיירבטים. צילום: ניר בן זקן

בתא הנוסעים מדובר במהפכה של ממש. הוא מעוצב ומשרה תחושה יוקרתית אפילו יותר מכמה דגמי פרטיות של הקונצרן; לוח שעונים כחול עם מסך תצוגה צבעוני במרכזו, גימורים דמויי מתכת ושחור פיאנו ומסך המגע המעוצב כטאבלט. אך תפעולו עשוי להיות מסורבל למגע של ידיים חקלאיות. גם לא אהבנו את דיפוני הפלסטיק דמויי תפרי עור. איכות החומרים טובה בהרבה מבעבר אך הפלסטיקה נותרה קשיחה ומוצקה, כיאה לשרידות המתבקשת ממי שמתיימר להיות בלתי שביר. יש גם אינסוף תאי אכסון כולל צמד תאי כפפות (העליון מקורר), לא פחות מעשרה מחזיקי כוסות, שניים מהם נשלפים מול פתחי האוורור ושומרים את פחית או כוס המשקה בטמפרטורה הרצויהואפילו שקע חשמל V220. למושבים ריפוד מהודר והם נוחים למדי ולא יעייפו את הגב גם לאחר שעות רבות בקבינה, אך לא היינו מתנגדים לקצת יותר תמיכה. ההגה בשרני ומתכוון כעת גם לעומק, ידיות אחיזה בקורה A ו-B מסייעות לטיפוס לקבינה ושטחי החלונות הגדולים תורמים לישיבה גבוהה ושולטת.

מבחן רכב טויוטה היילקס 2015. חלל הפנים ותא הנהג זינקו לעבר מחוזות חדשים של איכות ופינוק. האיבזור והעיצוב מעולמות הפיירבטים. צילום: TOYOTA

למרות שבסיס הגלגלים נותר ללא שינוי (308.5 ס"מ) המרווח לרגלי הנוסעים מאחור גדל ב-3.5 ס"מ לטענת היצרנית בין היתר בזכות רצפה נמוכה יותר וכך גם המרווח לרוחב (גידול של 2 ס"מ) והוא יאכלס בקלות שלושה פועלים צנומים מהמזרח הרחוק (וזה כולל גם את תאילנד – ארץ היצור של טויוטה היילקס). הארגז גדל ב-0.5 ס"מ לאורך (152.5 ס"מ) ו-3.5 ס"מ לרוחב (154 ס"מ) וגם משקל העמסה המותר גדל ב-60 ק"ג ל-850 ק"ג.

מבחן רכב טויוטה היילקס 2015. בסיס הגלגלים זהה – השלדה חדשה וכך כם מבנה המתלים וכיולם. צילום: TOYOTA

רשימת האבזור בטויוטה היילקס החדש מרשימה וכוללת מערכת המולטימדיה Toyota Touch 2 עם מסך מגע בגודל 7", מצלמת רוורס מקורית, שליטה מההגה, בלוטות', USB, בקרת שיוט, חיישני תאורה, מראות מתקפלות חשמלית, חלונות אחוריים מושחרים, חישוקים קלים בקוטר 17" ו-7 כריות אוויר. בקרת האקלים נותרה מכאנית.

על הכביש
היילקס מוצע בחו"ל עם צמד מנועי טורבו דיזל חדשים; בנפח 2.8 ליטר (המוכר מהלנד קרוזר ולא יגיע ארצה) ו-2.4 ליטר המשווק בישראל. הוא מפיק 150 כ"ס ב-3,400 סל"ד ו-40.8 קג"מ ב-1,600-2,800 סל"ד ומשודכת לתיבת הילוכים ידנית או אוטומטית, כמו ברכב המבחן, עם 6 הילוכים בשני המקרים.

מבחן רכב טויוטה היילקס 2015. מנוע חדש. 2.4ל', 150 סוסים ו-41 קג"מ. פחות הספק יותר מומנט וצריכת דלק עדיפה על המנוע היוצא. צילום: TOYOTA

בהשוואה למנוע 3.0 ליטר של הגרסה היוצאת מדובר בהפחתה של 21 סוסים אך תוספת של 4.1 קג"מ יותר והוא בעל עקומת מומנט שטוחה, אופי מעודן יותר ופחות רועש. ליחידת ההנעה בורר עם שלושה מצבי נהיגה ECO לחסכון בדלק, רגיל ו-POWER המחדדת את תגובת המצערת ומושכת את ההילוכים לסל"ד גבוה יותר. לתיבה החדשה יחסי העברה קצרים יותר בשלושת ההילוכים הראשונים והיא מהירת תגובה כך שמורגש שיפור בעיקר בזמינות הכוח בתאוצות ביניים. תיבת ההילוכים גם מורידה הילוכים תחת בלימה ומסייעת במיוחד בירידות עם עומס של מטען בארגז ו/או נגרר. בתאוצה חזקה מהמקום מורגשת הפחתת הסוסים ותוספת של 120 ק"ג למשקל העצמי. צריכת הדלק מצוינת; בין 14.1 ק"מ לליטר בשיוט עד 10.5 ק"מ לליטר בתנאים לחוצים יותר.

מבחן רכב טויוטה היילקס 2015. החברעל'ך יגיעו לשטח אחרי נסיעה נוחה, שקטה וחסכונית יותר מבעבר. צילום: ניר בן זקן

שלדת הסולם החדשה קשיחה יותר, מיתלי עצמות העצה כפולות מלפנים עוצבו מחדש והוקשחו וקפיצי העלים מאחור ארוכים ורחבים יותר. נוחות הנסיעה עדיין "טנדרית". היילקס מרגיש נוקשה על מפגעי סלילה עירוניים, אבל השיפור לעומת קודמו גדול למדי, בעיקר בריסון ובאיזון עדיף בין הציר הקדמי והאחורי בהשוואה לדגם הקודם שהתאפיין ברכות מלפנים וקשיחות מאחור שגרמה נדנודים רבים ברצף מהמורות או בכביש גלי. רדיוס הסיבוב גדול יותר בהשוואה לדגם הקודם (6.4 מטר).
גם בידוד הרעש שופר; המנוע שקט יותר בשיוט (1,750 סל"ד ב-110 קמ"ש) אך אוושת רוח בולטת ממסגרת החלונות האחוריים. השינויים במיתלים שיפרו משמעותית את נימוסי הכביש; האחיזה גבוהה (בעיקר זו של הציר האחורי), זוויות הגלגול מצומצמות ולהגה משקל טבעי יותר דבר הנוטע ביטחון רב בנהג בכבישים מפותלים.

בשטח
מאז ומעולם היילקס הצטיין בשטח. אלא שהיכולת הגבוהה שהפגין בכביש, לרוב באה על חשבון ויתור במקום שבו האספלט נגמר והעלתה סמני שאלה כשחצינו את קו השוליים הצהוב. אבל לדגם החדש זוויות מרכב טובות יותר (גישה/נטישה 26/31 לעומת 22/30 בהתאמה בדגם הקודם), מרווח הגחון גדל (ב-0.6 ס"מ ל-22.8 ס"מ) וכל המכלולים הפגיעים מוגנים בין קורות השלדה. יחס העברה ב-LOW נותר זהה לדגם הקודם (1:2.566) אבל הילוך ראשון קצר יותר מאפשר קצב חלזוני בשטח טכני. מהלך המיתלים נדיב ודואג למגע רציף של הגלגלים עם הקרקע ואם נקלעתם להצלבה קיצונית בקרת המשיכה תרסן ביעילות את סחרור הגלגלים. לנעילת הדיפרנציאל האחורית הסטנדרטית כלל לא נזקקנו, היא אולי תידרש באתגרים קשים הרבה יותר ממה שהעזנו לבדוק.

מבחן רכב טויוטה היילקס 2015. הילוכים קצרים, LOW שימושי, בקרת משיכה וגם נעילת דיפרנציאל אחורי. מצטרפים למהלך מתלים טוב לטנדר ויוצרים יכולת טובה בשטח. הנסיעה בשבילים קופצנית. צילום: ניר בן זקן

• מבחן רכב טויוטה לנדקרוזר המעודכן

• מה תקע אותנו עם פולקסווגן אמארוק?

פחות אהבנו את מתג ההנעה כפולה שמחליף את הידית המכאנית בדור הקודם ולעיתים משלב באיטיות את הגלגלים הקדמיים למשימת ההנעה. עוד יש לציין שהמיתלים נוקשים יחסית בנסיעה בדרך משובשת ועשויים לגרום בעיקר לנוסעים מאחור מחאה חריפה וגם רעידות רבות עוברות לגלגל ההגה (באמפ סטיר). הגברת המהירות משפרת משמעותית את הנוחות, אבל מערכת ה-ABS היסטרית באופן פעולתה (טויוטה כנראה לא לוקחת סיכון מאז המשבר המפורסם) כך שהבלימה על דרכי כורכר חלקות ארוכה למדי.

סיכום
ההילקס החדש מציג קפיצת מדרגה גדולה בכל תחום אך בעיקר בשימוש יומיומי. תא נוסעים איכותי, מרווח, שימושי ומאובזר יותר, הארגז גדול יותר, העיצוב החיצוני מרשים, נוחות הנסיעה ויכולת הדינמית טובים וכל זאת מבלי לפגוע ביכולת העבודה וביכולת השטח שקנו לו את התהילה. יחידת הכוח החדשה עשויה להרגיש מעט חלשה ביחס למנוע היוצא, אבל בשימוש יומיומי שאינו כולל מאוצי רמזורים, היא גמישה יותר ובעלת זמינות כוח עדיפה, מעודנת יותר, שקטה יותר ובעיקר חסכונית למדי בצריכת הדלק.

מבחן רכב טויוטה היילקס 2015. ממוו…שלם? עם פער מחיר של כ-16 אלף שקלים מעל למתחריו על טויוטה היילקס – new hilux – להצדיק את הפרמיה הזו. צילום: ניר בן זקן

הדור השמיני של היילקס הוא הטוב והשלם ביותר שטויוטה ייצרה מעולם, אבל עם תג מחיר של 256 אלף לגרסה האוטומטית הוא יקר בכ-13-16אלפי שקלים מאיסוזו דימקס ומיצובישי טריטון מקבילים. בשונה מאיסוזו ומיצובישי, טויוטה לא מציעה את ההיילקס בגרסה אוטומטית בסיסית, מה שעשוי להקשות עליה בהתחשב בעובדה ש-70 אחוזים ממכירות הקטגוריה הן של גרסאות הבסיס. האם ההיילקס שווה את תוספת המחיר ויהיה זכאי לתואר הטנדר הטוב ביותר בישראל? את זה אנחנו מבטיחים לבדוק בקרוב.

רוני נאק

כמדי שנה תערוכת שיפורי הרכב SEMA מביאה בכנפיה את היצירות הכי מדהימות ומוזרות פרי עמלן של עשרות אם לא מאד סדנאות שיפורים וספקי אביזרים מכל רחבי העולם ובעיקר ארה"ב. הנה טיזר קצר לג'ננה שצפויה בימים הקרובים

הצילומים באדיבות אאוטבק טכנולוגיות

תערוכת SEMA פתוחה לקהל מה-3 בנומבר ועד ה-6 בנומבר ומתקיימת במרכז הכנסים בלאס ווגס. תערוכת SEMA הפכה ברבות השנים לתערוכה המרכזית והחשובה ביותר בתחום האביזרים והשיפורים לרכב – ברמה העולמית. היא מושכת אליה כתה מהמוחות היצירתיים והחדשניים ביותר  ומרכזת את כל הכשרון הזה במקום אחד. לצד התערוכה עצמה מתקיימות גם סדנאות והרצאות בתחומי הידע השונים, הדגמות של מוצרים רבים ועולם נרחב של אירועי-משנה סביב התערוכה.

רוני נאק,

יש כל-כך הרבה מה לראות ולהראות בתערוכה הזו שבאמת קשה לבחור אילו צילומים להעלות ממאות התמונות אשר נשלחו אלינו באדיבות אאוטבק טכנולוגיות. לפיכך בחרנו הפעם דווקא לצמצם את המבחר למכוניות ולפרוייקטים שנראו לנו הכי בולטים. בהמשך נארגן אותן לפי תחומים ודגמים – ויש המון!

ניר בן זקן
כמה שבועות לאחר שחשפה את "טורו" הטנדר הקומפקטי שלה לשווקי אמריקה הלטינית, מציגה פיאט בתערוכת דובאי את הפולבק (Fullback) טנדר חדש שיתחרה באיסוזו דימקס, טויוטה היילקס ומיצובישי טריטון.

התמונות משקפות דמיון לא מבוטל לזה האחרון, וזאת מכיוון שמדובר באח תאום למיצובישי עם שינויים המסתכמים בפגוש וסבכה קדמית וסמל היצרן האיטלקי. שיתוף הפעולה בין היצרניות נעשה מכיוון שטנדר יקר לפיתוח עשרות מונים ממכונית פרטית והחיבור עם מיצובישי (יצרנית קטנה יותר מטויוטה, ניסאן או איסוזו השייכת ל-GM) יאפשר את הגדלת חטיבת המסחריות של פיאט ב-40 אחוזים ל-600 אלף מסירות ב-2018. התוכנית של מיצובישי היא לייצר עבור פיאט בין 150 ל-170 אלף יחידות מהטנדר במפעל בתאילנד בשש השנים הקרובות.

טנדר פיאט פולבאק. בשנה הבאה בישראל – על בסיס מיצובישי טריטון. צילום: פיאט

• מבחן רכב טנדר מיצובישי טריטון

• מבחן רכב טנדר טויוטה היילקס

כמו מיצובישי טריטון, פיאט פולבק יוצע בגרסאות חד קבינה, קבינה מוארכת קבינה כפולה ושלדה. בשווקים מתפתחים יוצעו מנוע 2.5 ליטר טורבו דיזל מהדור הקודם עם 110 או 178 כ"ס ו-2.4 ליטר בנזין עם 132 כ"ס. באירופה הוא ישווק רק עם מנוע 2.4 ליטר טורבו דיזל מאלומיניום עם תזמון והרמת שסתומים משתנה. הוא יוצע בשתי רמות הספק; 180 ו-150 כ"ס ובשידוך לתיבת הילוכים אוטומטית עם 5 הילוכים או ידנית עם 6 הילוכים. גרסת ההנעה הכפולה עם המנוע החזק – 178 כ"ס - תוצע עם תיבת העברה "סופר סלקט" המוכרת של מיצובישי המאפשרת נסיעה בכביש בהנעה כפולה קבועה.

מחטיבת המסחריות של סמל"ת, יבואנית פיאט, נמסר כי פיאט פולבק יגיע ארצה באמצע השנה הבאה. בשוק שהפך רווי במתחרים יהיה עלייהם להציג מחיר אטרקטיבי בכדי שטבילת האש תהיה מוצלחת.

ניר בן זקן צילום: נועם עופרן
טויוטה היילקס הוא אייקון נחשק, כמעט מותג בפני עצמו והיחיד שזכה למעמד כזה בסגמנט של רכבי עבודה לצווארון הכחול. הוא גם הטנדר הנמכר ביותר בכל מקום שהוא לא צפון אמריקה; יותר מ-16 מיליון יחידות מסתובבות ב-180 מדינות ברחבי העולם (לא כולל המדינה האסלמית ש"אזרחיה" מגלים לאחרונה חיבה יתרה לדגם), תפוצה גדולה משל ענקית המזון המהיר מקדונלדס.

מבחן משווה טויוטה היילקס מול מיצובישי טריטון מול איסוזו דימקס. איזה מהם הוא הטנדר הטוב בישראל? צילום: נועם עופרן

על המוניטין המפואר גבתה היבואנית פרמיה בהשוואה למתחרים ולא תמיד בצדק, שכן בעבר הוא התקשה להציע חבילה שלמה כמו מתחריו, במיוחד בכל הקשור לתנאי השירות שלאחר יום העבודה. גם ההיילקס החדש יקר יותר, כ-5 אחוזים יותר מאיסוזו דימקס, המונופול של הטנדרים שמחזיק בעשור האחרון ביותר מ-50 אחוזים מנתח השוק, ומיצובישי טריטון שנחת לאחרונה בישראל. אבל הפעם ההיילקס מבטיח להיות מעודן ונעים יותר, מבלי לפגוע בקשיחות המובנת שקנתה לא את המוניטין המפואר. רגע לפני שהוא יוצא להתמודדות במכרז של מנהל הרכב הממשלתי, החשוב ביותר בקטגוריה שפונה ללקוחות מוסדיים בעיקר, הפגשנו אותו לקרב מול שני המתמודדים הבולטים ליומיים ארוכים של עבודה בכביש, בשטח ועם משקל על הגב.

באולם התצוגה
הדימקס לא מנסה לעשות רושם ובעל עיצוב רבועה תכליתי, אבל גם מגושם מיושן ונטול השראה. לטריטון עיצוב מוחצן עם פנסים קדמיים משוכים אחורנית ומשולבים לד וקסנון, סבכה קדמית מודגשת ומצופה ניקל ופס הפרדה בצורת קשת (J-ליין) בין הארגז לקבינה. ההיילקס מצליח להיות מודרני ובולט מבלי להפוך מצועצע. גריל פסים המשתלב ביחידות תאורה צרות ומתוחות אחורנית (בהתאם לקו העיצוב החדש של טויוטה), פגוש קדמי אגרסיבי עם פתחי אוורור מוגדלים, בתי גלגלים מודגשים כחלק מהמרכב (כיסויי פלסטיק בדגם הקודם) ויחידות התאורה האחוריות גדלו לצורת משולש ישר זווית.

תא נהג איסוזו דימקס. צילום: נועם עופרן

תא הנוסעים של הדימקס מכיל תאי אכסון שימושיים (כמו תא אכסון למסמכים בחלקו העליון של הדש בורד, צמד תאי כפפות וצמד מחזיקי כוסות הנשלפים מול פתחי האוורור) אבל מרגיש מיושן ופשוט יותר, הפלסטיק מחוספס ונוקשה ותפעול מתגי בקרת האקלים בקונסולה המרכזית מסורבל. שדה הראיה מצוין תודות לשטחי חלונות גדולים, דש בורד נמוך ומכסה מנוע המשתפל מטה אך המושבים פחות נוחים ותומכים בגוף ובשונה מהאחרים ההגה אינו מתכוון למרחק. מרווח הרגליים של הנוסעים מאחור מצומצם בגלל ספסל נמוך, אך מרווח הראש נדיב.

תא נהג מיצובישי טריטון. צילום: נועם עופרן

לטריטון תא נוסעים איכותי יותר בזכות קונסולה מרכזית בגימור שחור פיאנו עם מסך מגע גדול, ההגה קטן וספורטיבי (המתכוון גם למרחק), מושבים נוחים ותומכים עם תווך הכיוון הגדול ביותר למרחק. זווית המשען של הספסל מוטה אחורנית והמסעד גבוה כך שמרווח הרגליים עדיף אך זאת על חשבון מרווח ראש מצומצם יותר. לא אהבנו את מיעוט תאי אכסון (שני מחזיקי כוסות פחות מהשניים האחרים ותא כפפות בודד) החשובים ברכב עבודה ואת שדה הראיה המצומצם שמקשה על תמרון בחניון או בשטח טכני.

תא נהג טויוטה היילקס צילום: נועם עופרן

להיילקס עיצוב פנים נאה ומודרני המשרה תחושה יוקרתית בזכות מגוון גימורים באיכות גבוהה, לוח שעונים כחול עם מסך תצוגה צבעוני במרכזו, ומסך מגע המעוצב כטאבלט, אך תפעולו עשוי להיות מסורבל לידיים חקלאיות. גם לא אהבנו את דיפוני הפלסטיק דמויי תפרי עור. יש לו הכי הרבה תאי אכסון גדולים ושימושיים בקונסולה המרכזית (צמד תאי כפפות, העליון עם פתחי מיזוג וצמד מחזיקי כוסות נשלפים מול פתחי האוורור)ואפילו שקע חשמל V220. המושבים נוחים ובעלי ריפוד מהודר אך התמיכה סבירה, ההגה בשרני ומתכוון כעת גם למרחק ושטחי החלונות הגדולים מקנים שדה ראיה מצוין. מרווח הרגליים בספסל האחורי טוב למדי אך היתרון הגדול על השניים האחרים הוא ברוחב כך שבתפוסה מלאה של שלושה נוסעים הוא יהיה הכי פחות צפוף. ידיות אחיזה בקורה B מקלות את הכניסה לקבינה לנוסעים מאחור, אך ידיות האחיזה בגג אינן מתקפלות ועשויות לפגוע בראשי הנוסעים.
לטריטון הארגז הקטן ביותר ובעל סף גבוה המקשה על העמסה ופריקה. לדימקס הארגז הארוך ביותר והשימושי ביותר תודות לסף נמוך. להיילקס תא המטען הרחב ביותר אך הוא בעל כושר העמסה נמוך בכ-200 ק"ג משני האחרים.

למבחן התייצבו הגרסאות המאובזרות של היילקס, טריטון ודימקס – כולם מעל 240 אלפי שקלים…יקר! צילום: נועם עופרן

למבחן התייצבו הגרסאות המפוארות. דימקס LS (ב-240 אלף שקלים) כולל מערכת השמע עם שליטה מההגה, בלוטות' ו-USB, בקרת שיוט, בקרת אקלים חד אזורית, מראות מתקפלות חשמלית, חישוקים קלים בקוטר 17" ו-6 כריות אוויר. טריטון "דקאר" (ב-243 אלף שקלים) מוסיף לרשימה גם מערכת מולטימדיה עם מסך מגע בגודל 7", מצלמת רוורס, בלוטות' (עם העתקה של ספר טלפונים בעברית), USB, חיישני גשם ותאורה, חלונות אחוריים מושחרים, 7 כריות אוויר ומערכת להתראה על סטייה מנתיב. ההיילקס יקר יותר (256 אלף שקלים) ורשימת האבזור כמעט זהה למיצובישי להוציא בקרת אקלים, חיישני גשם ומערכת סטייה מנתיב שאינן ברשימה. מנגד מערכת המולטימדיה ומצלמת הרוורס מקוריים.

בכביש
לשלושתם מנועי טורבו דיזל בנפחים שבין 2.4 ל-2.5 ליטר, אך הם שונים באופיים. עם 181 כ"ס הטריטון הוא הבריון שבחבורה והיה המהיר ביותר במבחני התאוצה בפער ניכר. אך טנדרים אינם מיועדים למרוצי רמזורים וחשובה יותר היא יכולת מערכת ההינע להתמודד עם עומס של משקל בארגז ונגרר. על כן העמסנו על כל אחד מהם 400 ק"ג בארגז, רתמנו עגלה במשקל 2.5 טון ויצאנו לכבישים ההרריים בסביבת ירושלים. כאן מתגלה יחידת הכוח של הטריטון כפחות גמישה ולינארית באספקת הכוח. עם שיא מומנט שמושג כ-1,000 סל"ד גבוה יותר מהשניים האחרים ומחייב את תיבת ההילוכים לעבוד קשה כדי לשמור את המנוע בתחום הסל"ד היעיל. התיבה לא מורידה הילוכים בירידות ומחייבת את הנהג לתפעול ידני דרך המשוטים שמאחורי ההגה.

איסוזו דימקס עם כשר הגרירה הנמוך ביותר 2.5 טונות בלבד. ואין ייצוב לנגרר. צילום: נועם עופרן

לדימקס 163 כ"ס והוא היחיד עם צמד מגדשי טורבו, שמעניקים זמינות כוח טובה בסל"ד נמוך ומקלים את הטיפוס הכבד בכביש ההררי. מנגד המנוע מתקשה לטפס לסל"ד גבוה, תיבת ההילוכים מגיבה באיטיות ל"קיק דאון" (גם במצב ידני) כך שהוא התמקם שלישי במבחני התאוצה בפער קטן מההיילקס. עוד יש לציין שכושר הגרירה הוא הנמוך בחבורה (2.5 טון, לעומת 3.1 טון לטריטון ו-3.2 טון להיילקס) והוא היחיד ללא בקרת יציבות לסיוע בגרירה.

להיילקס בורר עם שלושה מצבי נהיגה (ECO לחסכון בדלק, רגיל ו-POWER המחדד את תגובת המצערת ותיבת ההילוכים), אבל עם 150 כ"ס המנוע החדש בעל התפוקה הנמוכה בהשוואה (21 סוסים פחות ממנוע 3,000 סמ"ק של הדור היוצא אבל 4.1 קג"מ יותר). בפועל הוא מציע את השילוב הנכון ביותר בין זמינות כוח בסל"ד נמוך ליכולת טיפוס לסל"ד גבוה המייצרים תאוצה נחושה ולינארית עם מטען או בלעדיו. תיבת ההילוכים עם שישה יחסים (חמישה באחרים) מהירת תגובה כך שהוא התמודד טוב מהאחרים בעליה עם מטען ונגרר וגם בירידה היא מורידה הילוכים ומסייעת בבלימת מנוע, אלמנט חשוב לשמירה על הבלמים בנסיעה עם משקל כבד.

טויוטה היילקס. תיבת הילוכים עם שישה יחסי העברה מפצה על המנוע החלש בקבוצה הזו. מסייעת למצא את הכוח וגם לבלום במורד ארוך. צילום: נועם עופרן

מיתליו הרכים של הדימקס מעניקים לו נוחות נסיעה טובה במהירות נמוכה, אך הם פחות מרוסנים וגורמים לתנודות רבות בשילוב של רצף מהמורות ומהירות גבוהה. משקל ההגה כבד ומקשה על תמרונים עירוניים. הוא רועש יותר; טרטור מנוע הדיזל בולט ורעשי דרך ורוח חודרים לתא והיכולת הדינמית נחותה; ההגה מעורפל, הבלמים נטולי תחושה, זוויות הגלגול גדולות ואחיזת הכביש נמוכה יותר.
לטירטון מיתלים מוצקים כך שבמהירות נמוכה המרכב מקפץ על שיבושים קטנים אך הם בעלי ריסון עדיף ויכולת ספיגה הטובה ביותר ככל שעולה המהירות. רדיוס הסיבוב קטן (5.9 מטר לעומת 6.1 מטר לדימקס ו-6.4 מטר להיילקס) והוא מבודד היטב את רעשי הסביבה. היכולת הדינמית ספורטיבית כמעט; אחיזת הכביש טובה, זוויות הגלגול מצומצמות ההגה חד ומדויק (יחסית לטנדר) והמרכב מגיב היטב לשינויי כיוון חדים. הוא גם היחיד המאפשר נסיעה בהנעה כפולה קבועה (עם דיפרנציאל מרכזי), יתרון בטיחותי בנסיעה בכביש חלק וללא מטען בארגז.

מיצובישי טריטון עם המנוע החזק בקבוצה – נימוסי כביש טובים והתנהגות בטוחה. צילום: נועם עופרן

להיילקס מיתלים נוקשים ואף על פי שהוא נוח משמעותית מקודמו הוא שני לטריטון ביכולת השיכוך. המנוע פחות נוכח בשיוט בשל יחס העברה הארוך בהילוך השישי המאפשר לו להסתובב ב-250 עד 350 סל"ד פחות מהדימקס והטריטון בהתאמה, אך רעשי רוח נשמעים ממסגרת השמשה האחורית. אחיזת הכביש היא הגבוהה ביותר (באספלט יבש), זוויות הגלגול מינימאליות ואומנם הוא לא מהנה לנהיגה כמו הטריטון אך ההתנהגות נשלטת, בטוחה וצפויה.

בשטח
במהירות נמוכה נוחות הנסיעה בשבילי כורכר בדימקס טובה יותר בגלל מיתלים רכים, אבל הגברת המהירות חושפת מחסור בריסון המרכב שמתנדנד כמו שיכור ברצף שיבושים. הטריטון נוקשה יותר במהירות נמוכה אבל עם הגברת המהירות הוא שומר על ריסון מרשים במעבר חריצים ובורות, אך רעידות עוברות לגלגל ההגה (באמפ סטיר). להיילקס מיתלים נוקשים שעשויים לגרום לנוסעים מחאה חריפה בנסיעה בדרך משובשת. הגברת המהירות משפרת את הנוחות, אבל מערכת ה-ABS היסטרית ונכנסת לפעולה מוקדם מהדרוש (טויוטה כנראה לא לוקחת סיכון מאז המשבר המפורסם) כך שמרחק הבלימה על דרכי עפר ארוך יחסית.

טויוטה היילקס. ABS היסטרי יוצר מרחקי בלימה ארוכים באופן לא סביר בתנאי אי-אחיזה. מהלך מתלים ארוך, נעילת דיפ' ויחסי העברה קצרים. חסרה רק הדושקה מאחור. צילום: נועם עופרן

לדימקס מרווח הגחון הגדול ביותר (23.5 ס"מ) אבל הוא היחיד ללא נעילת דיפרנציאל אחורית ומסתמך רק על בקרת המשיכה שאינה אפקטיבית בריסון בריחת הכוח לגלגלים שמאבדים אחיזה. גם יחס העברה בהילוך כוח (LOW) ארוך יותר מהשניים האחרים. לטריטון מרווח גחון הנמוך ביותר (20.5 ס"מ) וגם תושבת להפחתת רעשים וויברציות בתחתית ביצת הדיפרנציאל האחורי פגיעה למדי. יחסי העברה קצרים מהדימקס מקנים קצב זחילה ובלימת מנוע עדיפים ויש גם נעילה לדיפרנציאל האחורי אך היא מבטלת לחלוטין את בקרת המשיכה ובהצלבת צירים (מצב בו גלגל קדמי ואחורי אלכסוניים באוויר) הגלגלים הקדמיים לא משתתפים במלאכת ההנעה. מרווח הגחון של ההיילקס אומנם שני לדימקס (22.8 ס"מ) אבל זוויות הגישה והנטישה הם הטובות בחבורה, יחסי העברה שלו הם הקצרים ביותר ומהלך המיתלים הוא הגדול ביותר. בקרת המשיכה יעילה למדי כך שבמעברים הטכניים כלל לא הפעלנו את הנעילה לדיפרנציאל האחורי. הביקורת היחידה נוגעת לתיבת ההילוכים שאינה מאפשרת שליטה ידנית מוחלטת.

עלויות אחזקה
בסיכום המבחן הדימקס היה החסכוני ביותר; בין 12.9 ק"מ לליטר בשיוט עד 9 ק"מ לליטר בעומס, ההיילקס שני עם 12.3 ק"מ ו-8.9 ק"מ לליטר בהתאמה, בעוד הטירטון היה הצמא ביותר עם 11.1 ק"מ לליטר בשיוט ו-8.1 ק"מ לליטר בעומס. ההיילקס יהיה הזול ביותר לאחזקה; 9,218 שקלים לטיפולים התקופתיים במהלך 120 אלף ק"מ (טיפול כל 10,000 ק"מ), הדימקס שני בעלויות עם 12,351 שקלים ל-120 אלף ק"מ (טיפול כל 10,000 ק"מ) בעוד עלויות הטיפולים של הטריטון היא היקרה ביותר, 13,531 שקלים ל-120 אלף ק"מ אך מרווח הטיפולים גדול יותר (כל 15,000 ק"מ).

סיכום
הדימקס הוא הוותיק בחבורה דבר הבא לידי ביטוי בתא הנוסעים הפשוט, יחידת הכוח הרועשת והיכולת הדינמית הנחותה. למרות זאת מדובר בסוס עבודה חסון ושימושי עם הארגז הגדול ביותר, מנוע המספק כוח זמין בעומס וצמא פחות לסולר ותג המחיר הנמוך ביותר. למרות גילו הוא עדיין מציע את החבילה האטרקטיבית ביותר בסגמנט שפונה לאנשי עבודה ולקוחות מסודיים בעיקר ועל כן לא נראה שהדומיננטיות שלו תפגע יותר מידי.

איסוזו דימקס ימשיך להיות מלך ציי הרכב? צילום: נועם עופרן

• אולי תקחו פורד F-350 וזהו?

• חורף? צאו להרפתקה בירדן!

הטריטון הוא הטנדר הכי קרוב באופיו למכונית פרטית. תא הנוסעים שלו איכותי, רשימת האבזור כולל זה הבטיחותי עדיפה והיכולת הדינמית גבוהה. מנגד העיצוב שלו שנוי במחלוקת, הוא פחות שימושי לעבודה וצריכת הדלק ועלויות האחזקה גבוהות יותר. עבור לקוחות שעושים שימוש תדיר בטנדר כרכב פרטי הטריטון עשוי היה להיות אטרקטיבי, אבל לאור השינוי שעברה הקטגוריה מאז ביטול הטבת המס ב-2005 נראה שרק ממעטים יעריכו את יתרונותיו.

מיצובישי טריטון – הכי מפנק ו"פייבטי" בחבורה. צילום: נועם עופרן

ההיילקס החדש מציג קפיצת מדרגה גדולה בכל תחום. תא נוסעים איכותי, מרווח, שימושי ומאובזר, העיצוב החיצוני מרשים והיכולת הדינמית טובה. כל זאת מבלי לפגוע בכושר העבודה וביכולת השטח שקנו לו את התהילה. נוחות הנסיעה עדיין מעט קופצנית וגם יחידת הכוח החדשה עשויה להרגיש מעט חלשה ביחס למנוע היוצא, אבל היא גמישה יותר ובעלת זמינות כוח עדיפה, מעודנת יותר, שקטה יותר וחסכונית יחסית. תג המחיר גבוה ב-13-16 אלף שקלים מדימקס והטריטון ובשונה מהם טויוטה לא מציעה את ההיילקס בגרסה אוטומטית בסיסית, אלא רק עם תיבה ידנית, מה שעשוי להקשות עליו להפוך פופולארי בהתחשב בכך ש-70 אחוזים ממכירות הקטגוריה (ובתוכן המכרז של מנהל הרכב הממשלתי) הן של גרסאות הבסיס.

טויוטה היילקס – 600 הזמנות על הנייר. למרות המחיר הגבוה וההספק הנמוך הוא המנצח שלנו. צילום: נועם עופרן

אבל ההיילקס מציע את החבילה הטובה והשלמה ביותר ששווה את תוספת המחיר ולכן הוא המנצח בהשוואה. על כן זה לא מפתיע שחודש לאחר ההשקה כ-600 יחידות נרשמו בפנקס ההזמנות של טויוטה עם זמן המתנה של שלושה חודשים.

השתתפו במבחן: נועם עופרן, אלכסיי סורין ונועה עפרוני.
תודה לסדנת גתוס ולסוכנות אופנוטרק על הסיוע במבחן העמסה.

איסוזו דימקס
מנוע: טווין-טורבו דיזל, 2,499 סמ"ק , 4 צילינדרים
הספק: 163 כ"ס ב-3,600 סל"ד
מומנט: 40.8 קג"מ ב-1,400-2,000 סל"ד
תיבת הילוכים: אוטומטית 5 יחסים
הנעה: אחורית, כפולה, הילוך כוח
א/ר/ג: 179.5/186/529.5 ס"מ
בסיס גלגלים: 309.5 ס"מ
רדיוס סיבוב: 6.1 מטר
א/ר ארגז: 153/155.2 ס"מ
משקל ע/מ/כ: 3,000/1,050/1,950 ק"ג
מרווח גחון: 23.5 ס"מ
זוויות גישה/ נטישה: 22.7/30
מחיר: 240,000 שקלים

מיצובישי טריטון
מנוע: טורבו דיזל, 2,442 סמ"ק, 4 צילינדרים
הספק: 181 כ"ס ב-3,500 סל"ד
מומנט: 43.8 קג"מ ב-2,500 סל"ד
תיבת הילוכים: אוטומטית 5 יחסים
הנעה: אחורית, כפולה, הילוך כוח, נעילת דיפרנציאל אחורית
א/ר/ג: 177.5/181.5/528.5 ס"מ
בסיס גלגלים: 300 ס"מ
רדיוס סיבוב: 5.9 מטר
א/ר ארגז: 147/152 ס"מ
משקל ע/מ/כ: 2,910/1,035/1,875 ק"ג
מרווח גחון: 20.5 ס"מ
זוויות גישה/ נטישה: 22/30
מחיר: 243,000 שקלים

טויוטה היילקס
מנוע: טורבו דיזל, 2,393 סמ"ק, 4 צילינדרים
הספק: 150 כ"ס ב-3,400 סל"ד
מומנט: 40.8 קג"מ ב-1,600-2,000 סל"ד
תיבת הילוכים: אוטומטית 6 יחסים
הנעה: אחורית, כפולה, הילוך כוח, נעילת דיפרנציאל אחורית
א/ר/ג: 181.5/185.5/533 ס"מ
בסיס גלגלים: 308.5 ס"מ
רדיוס סיבוב: 6.4 מטר
א/ר ארגז: 154/152.5 ס"מ
משקל ע/מ/כ: 2,910/850/2,060 ק"ג
מרווח גחון: 22.8 ס"מ
זוויות גישה/ נטישה: 26/31
מחיר: 256,000 שקלים

רוני נאק

הפיתיון אשר הושלך לעברי היה "בוא לבקר במלון לרוכבי אופניים". והאמת שלא הייתי צריך שכנוע רב משיחת טלפון כדי לארוז את הפקלאות ולהפנות את החרטום של הרכב לדרום. כמה דקות בודדות אחרי באר שבע ומגיעים לירוחם עיירה אשר בשביל טיילים רבים היא במקרה הטוב תחנת ביניים בדרך לעומק הדרום עבור רבים אחרים, ואני ביניהם, יש למקום זיכרונות נוסטאלגיים למחצה מהשירות הסדיר.

מלון אירוס המדבר בירוחם. המלון החברתי הראשון הוא גם אבן שואבת לפעילות עניפה לרוכבי אופניים. צילום: רוני נאק

אבל נשאיר לערפל הזיכרונות את ענני הפודרה של המשוריינים וכאשר הגענו לירוחם ההרגשה הייתה כאילו הדרך נגמרה לה מהר מדי. העיר הרבה יותר קרובה ממה שאתם חושבים. קשה שלא להתרשם מתנופת הפיתוח והבניה סביב העיר. אווירת יצירה אשר לא פגשתי כאן מזה שנים רבות. כדי להגיע לאירוס המדבר יש לחצות את הרחוב הראשי של ירוחם. מסביב בתי קפה ועושר מפתיע של פיצריות וביציאה המזרחית מהעיר – רגע לפני שהכביש מצטמצם לו במורד למכתש הגדול – מגיעים למלון אירוס המדבר.

מלון אירוס המדבר בירוחם. המלון החברתי הראשון הוא גם אבן שואבת לפעילות עניפה לרוכבי אופניים. צילום: רוני נאק

מלון אירוס המדבר הוא המלון הראשון שנפתח בירוחם, מאז הקמתה בשנת 1951 כמעברה לעולים חדשים מרומניה. יישוב הקבע אשר הוכרז ב-1959 על המיקום האסטרטגי של ציר הנפט (קצא"א) אשר חולף בסמוך בדרך לבאר שבע.

20 מיליון שקלים הושקעו במתחם שהיה בעבר המשרדים של "כי"ל" כדי להפוך את השטח התעשייתי שבפאתי העיירה למלון מודרני. הרבה כסף והרבה יותר מזה, חזון וסיכון בהשקעה מהסוג הזה. מעבר להיותו עסק לכל דבר, "אירוס המדבר" מקבל את התואר ה"מלון החברתי הראשון בישראל".  בתכנית היא  שלמעלה מ-50% מרווחי המלון יועברו ישירות לטובת חינוך ילדי ירוחם. המלון נמצא בבעלות "קרן ירוחם" אשר בראשה יושב עמרם מצנע (ראש המועצה לשעבר) והמשקיעים הם ג'ימי וסם פינטו להם היסטוריה ארוכה של פעילות פילנתרופית ביישוב.

מלון אירוס המדבר בירוחם. המלון החברתי הראשון הוא גם אבן שואבת לפעילות עניפה לרוכבי אופניים. צילום: רוני נאק

מתחם המלון מכיל 47 סוויטות מעוצבות הכוללות סלון, חדר שינה, חדר אמבט מרווח, ומרפסות פרטיות הצמודות לכל סוויטה. עוד במלון מסעדה ובר, מדשאות רחבות ידיים, חדר כנסים, טרקלין, מועדון ילדים, חדר כושר ובריכת שחייה.

על עיצוב המתחם והחדרים הופקדו המעצבים בני הזוג פארן, שעיצבו מלונות ברחבי העולם. עיצוב החדרים מאופיין בצבעוניות רגועה לצד השקעה בפרטים כגון שטיחי איכות, שנארגו בעבודת יד ויובאו במיוחד מאזרבייג'ן. בכל הסוויטות תמצאו מסכי LCD, מיני בר, כספת, עמדת קפה ותה, מייבש שיער ומוצרי טיפוח איכותיים.

מלון אירוס המדבר בירוחם. המלון החברתי הראשון הוא גם אבן שואבת לפעילות עניפה לרוכבי אופניים. צילום: רוני נאק

לנו, רוכבי האופניים מציע אירוס המדבר אפשרות להשכיר אופניים איכותיים של "ספשילייזד" ולצאת לרכיבה מדברית באופן עצמאי או להצטרף לפעילות של "גיאופן". בנוסף, יש חדר אופניים בו ניתן לנעול בבטחה אופני הרים יקרים אבל גם אם תעדיפו (ובצדק) לקחת את האופניים לחדר שלכם – לא יהיו התנגדויות. היינו רוצים לראות גם עמדת שטיפה ואם אפשר גם סטנד טיפולים מצויד ומדחס אוויר.

אחרי שהתמקמנו בחדר החמים יצאנו לגיחת ערב למכתש הגדול ולניסיון נוסף למלא בקבוק בחולות צבעוניים. סוג של ריפוי בעיסוק אשר יאתגר כל בעל הפרעת קשב. זכינו לחזות בשקיעה חורפית מרהיבה עם קרני השמש האחרונות אשר מפלחות את הרקיע דרך פתחים בענני חשרה כבדים.

מלון אירוס המדבר בירוחם. המלון החברתי הראשון הוא גם אבן שואבת לפעילות עניפה לרוכבי אופניים. צילום: רוני נאק

חזרנו למלון להתחמם על הבר המצויד היטב. מגוון מרשים של בירה, יין ואלכוהול למתקדמים וגם קפה ומיצים טבעיים.

משם הדרך לחדר האוכל הייתה קצרה ובו המתינה לנו ולאורחים הנוספים ארוחת ערב כשרה ועשירה מאד – אנחנו נהנינו מאד והשארנו את הפיצריות העירוניות מיותמות הפעם.

מלון אירוס המדבר בירוחם. המלון החברתי הראשון הוא גם אבן שואבת לפעילות עניפה לרוכבי אופניים. צילום: רוני נאק

אחרי לילה חמים ונעים במיטה מפנקת יצאנו לתור את האזור. ויש הרבה מה לתור בור. חוות בודדים אשר מפיקות יין משובח וגבינות צאן טעימות, שרידים ארכיאולוגיים עם תיעוד כמעט רציף מתקופת הברונזה וכמובן קילומטרים רבים של שבילי טיולים מסומנים, סינגלים לאופניים ושבילי הליכה רגליים.

מלון אירוס המדבר בירוחם. המלון החברתי הראשון הוא גם אבן שואבת לפעילות עניפה לרוכבי אופניים. צילום: רוני נאק

אנחנו ביקרנו באגם ירוחם, ובסכר המרשים אשר סוכר אותו. בעונה הזו, תחילת החורף, יש פריחה של חלמוניות רבות והאזור כולו מקבל היילייט ירוק ורענן שכה נדיר באזור הזה של המדבר. יש אפשרויות רבות לטיולים ומסלולים בשטח – אנו בחרנו במתבקש שבהם – למעלה אברהם ולחצייה אורכית של המכתש הגדול. פירוט מלא של המסלול כולל מפה וגלריית צילומים תמצאו כאן.

בשורה התחתונה האירוח במלון מתאים לאורחים אשר רוצים יותר ממה שהצימר הממוצע מסוגל לתת. וזה מערך שלם של שירותים מעבר למיטה ומקרר מיני. וזה במחיר שאינו הרבה יותר יקר (ובמקרים מסוימים גם זול יותר) מצימר שבאזור.

מלון אירוס המדבר בירוחם. המלון החברתי הראשון הוא גם אבן שואבת לפעילות עניפה לרוכבי אופניים. צילום: רוני נאק

אורחי המלון נמצאים בלב התיירות המדברית, אזור ירוחם מציע מגוון אטרקציות תיירותיות כגון טיולי אופניים בשיתוף עם חברת גיאופן בליווי מדריך או באופן עצמאי (במלון עמדת השכרת אופניים לרכיבות עצמאיות), חוות חקלאיות (חוות יין וחוות גבינות),ערים עתיקות ,טיולי גמלים, טיולי ג’יפים, פינוקי ספא ,אירוח בדואי , ביקור באתרי מורשת ועוד. הצוות החייכן בעמדת הקבלה ישמח לתאם לאורחים ביקור באטרקציות השונות ולהמליץ על מסלולי טיול באזור.

המלון מתאים גם לקהל הדתי-מסורתי ולמשפחות המעוניינות לשמור על כשרות. בתפקיד משני כמלון עסקים הוא מיועד לאנשי מקצוע המגיעים לצרכי עבודה במפעלי ירוחם, לחברות המעוניינות לשלוח את מנהליהן לנופש במקום בו יקבלו יחס אישי ואינטימי לצד תרומה לקהילה, ולעריכת כנסים מקצועיים.

מחירים:

אמצע שבוע לזוג על בסיס לינה וארוחת בוקר החל מ-550 ₪ כולל מע"מ

סופשבוע לזוג על בסיס לינה וארוחת בוקר החל מ-750 ₪ כולל מע"מ. המחיר ל-2 לילות לסוף שבוע 700 ₪ לכל לילה

איפה זה נמצא:

רח' צבי בורנשטיין 108, ירוחם  08-630-0900

ניר בן זקן
סדנת זרוק (Zarooq) מאיחוד האמירויות חושפת את הרכב האולטימטיבי לצליחת דיונות החול מסביב לבירה אבו דאבי. לזרוק מנוע V6 בנפח 3.5 ליטר ומפיק בין 400 ל-500 כ"ס בהתאם לכיול המשתנה. הכוח עובר לגלגלים האחוריים דרך תיבה אוטומטית עם 6 הילוכים ואפשרות תפעול ידני מגלגל ההגה.

רכב מירוצי המדבר של סדנת ZAROOQ מדובאי. תחליף יקר למי ש-RZR טורבו הוא פשוט זול מדי. צילום: ZAROOQ

• מבחן רכב אודי Q7 מול וולוו XC90

• כל הסודות של מנשאי האופניים לרכב

המשקל העצמי נמוך למדי ועומד על כ-1,000 ק"ג תודות לגוף העשוי קרבון קל משקל ושלדת צינורות. הודות לתצורת מנוע אחורית מרכזית חלוקת המשקל היא 40/60 לטובת הציר האחורי, מה שמאפשר, בשילוב מיתלים ארוכי מהלך ספיגת מהמורות טובה והורדה יעילה של כוח המנוע גם בתנאי דרך חלקים. עם 420 ס"מ לאורך ו-208.4 ס"מ לרוחב הוא קצר יותר ממאזדה 3 ורחב יותר מהאמר מה שמקנה יכולת שינוי כיוון חדה ויציבות כיוונית גבוהה.

רכב מירוצי המדבר של סדנת ZAROOQ מדובאי. תחליף יקר למי ש-RZR טורבו הוא פשוט זול מדי. צילום: ZAROOQ

הזרוק מיועד למרוצי מדבריות כמו ראלי הפרעונים או דקאר והוא עומד בכל תקני ה-FIA, אבל מהחברה נמסר כי היא תציע בעתיד גם גרסה חוקית לכביש עם תא נוסעים מפואר ומאובזר בדומה לרכבי שטח יוקרתיים. 20 יחידות ראשונות כבר הוזמנו עבור פארק שטח מוטורי שנבנה בימים אלה בסמוך לדובאי, במחיר של 385 אלף שקלים לפני מסים ליחידה.

רוני נאק

השנה מזג האוויר השתגע. בעוד שבשנה שעברה כבר היינו בסופת השלג השלישית לעונה, אנו פותחים את העונה הלבנה באיחור מורגש. נראה שכאילו הצפון מעט נשכח בסדרת הסופות החורפיות הראשונות של העונה ובזמן שחובבי השיטפונות בקושי מספיקים לשטוף את רכב השטח בין ציד אחד למשנהו – ארנבי השלג נותרו על הספסל מביטים בייאוש במכ"מ הגשם.

והנה. שלג ראשון מצפה את הרי הצפון כמו אבקת סוכר על הסופגניות שכבר זללנו ואין סיבה טובה יותר מזה כדי לצאת לשטח. על מנת להבטיח שלא יהיו הרבה מכשולים שיעצרו אותנו, הצטיינו הפעם בדור האחרון של טנדר טויוטה היילקס – עליו תוכלו לקרא בהרחבה בסדרת מבחני הדרכים שעבר אצלנו. טויוטה היילקס מצויד בהנעה כפולה, יחס LOW קצר מאד, נעילת דיפ' אחורית ובקרת משיכה אלקטרונית. כל זה יחד עם מרווח גחון גדול, וצמיגי AT קשוחים וגדולים יבטיחו שנעבור את רוב המכשולים ההגיוניים בשלג (ללא הכנה מיוחדת של הרכב עם שרשראות וכיוב').

עם טויוטה היילקס לשלג של רמת הגולן. מפגש בין חזיר בר לבין טויטה היילקס איך הסתיים? צילום: רוני נאק

המסע החל בגיחת כביש ארוכה למושב אודם – יישוב זעיר הנשען על הדופן הדרום מערבית של הר אודם האדמוני. באודם תמצאו תיירות רבה וגם יקב משפחתי נהדר של משפחת אלפסי "הר אודם" ממנו תוכלו להצטייד ביין מקומי משובח מהכרמים שבאיזור. אבל מה שמביא אותנו לכאן הוא הגובה – אלף ומאה מטרים מעל לפני הים – חורש אלונים מושלג והר חרוטי וגעשי מכוסה בלבן.

כדי להתחיל את הטיפוס להר יש לפנות ימינה לעבר הישוב וכ-1.0 ק"מ מהצומת תגיעו לפניה שמאלה במגמת עליה של שביל וולקני וגעשי. הדרך משובשת מאד ומשלבת שיפוע תלול, סלעים גדולים, דרדרת, מים זורמים, שלג וקרח. מתכון נהדר שלהיילקס הקשוח הוא כמו ארוחת בוקר מזינה. ההנעה הכפולה מתמודדת בקלות עם המעלה הזה, והורדת כוח מדודה לשטח מונעת סחרור גלגלים והתקדמות נחושה במעלה. ככל שמטפסים יותר, והערפל מאפשר, הנוף נפתח לעינינו וכולו לבן ועוצר נשימה. החלונות פתוחים ואוויר צונן שוטף את הפנים, החימום עובד בעוצמה מלאה לרגליים, ואפשר לשמוע את הסלעים נעים תחת צמיגי השטח של היילקס.

עם טויוטה היילקס לשלג של רמת הגולן. הלובן של השלג פוגש את הלובן של העננים – רק בגולן. צילום: רוני נאק

פסגת הר אודם מגיעה כמעט ל-1,200 מטרים מעל לפני הים וכשאנו הגענו אליה הכיסוי של השלג היה חלקי – משהו כמו 5/8 (באנאלוגיה מעולם התעופה) – אבל האחיזה הייתה טובה מספיק כדי שנמשיך בדרך. זה המקום למילת אזהרה. הר אודם יכול להיות מכוסה בשלג עמוק למדי – כזה שלא יאפשר מעבר כלל – הפער בין צליחה מוצלחת של שלוגית לבין תקיעה הוא דק כחוט השערה. אנא כלכלו את צעדיכם – גם אם זה אומר לרדת מהקבינה המחוממת ולצעוד פיזית בתוך השלג. להיתקע זמן רב על הפסגה בהמתנה לחילוץ עשויה להיות חוויה מאד לא נעימה.

המשכנו להתקדם עם השפה המזרחית של התל הגעשי. היילקס פוסע מדי פעם לצדדים כשהוא מחליק על משטחי קרח מזדמנים. משמאלה בוקעתא מושלגת ומקסימה. אחרי ביקור במצפה – ביקור קצר הפעם מפאת הערפל – מתחילים בצלילה במורד הדרום מזרחי של ההר. המורד מכוסה בשלג וקרח אשר מסתירים תחתם קוליסים וחריצי מים. אנו נזהרים ולא נותנים להיילקס לצבור מהירות במורד הבוגדני הזה – לא על ידי בלמים חלילה אלא עם בלימת מנוע בהילוך LOW ושני או שלישי. נגיעה זעירה בבלם והארגז מנסה לעקוף את הקבינה, אם זה קורה והרכב מתחיל "לסרטן" במורד הדרך היחידה ליישר אותו זה עם גז ולפעמים הרבה – דורש תרגול מנטאלי והרבה ניסיון.

עם טויוטה היילקס לשלג של רמת הגולן. אווירה שרובנו כלל לא מכירים – חורף בצפון רמת הגולן. צילום: רוני נאק

הירידה מההר מרהיבה והעיניים לא יודעת האם להיתקע על הנוף או על השביל מחשש לתקיעה. החרטום של הטנדר הקשוח נותר בצד הגבוה של השביל כשמימין דרופ לגיא נמוך ומכוסה בשמיכת שלג מושלמת. אם רק הייתי מבריח את הילדים מבית הספר היום…

ועוד מילת אזהרה. ברמת הגולן יש המון גדרות. חלקן תוחמות שדות מוקשים. התייחסו לכל גדר כאילו היא כזו ופשוט אל תחצו אותה – לעולם. קרו מקרים רבים ועצובים.

עם טויוטה היילקס לשלג של רמת הגולן. לעולם אל תחצו גדרות בגולן. גם אם אין שלטים כאלו. צילום: רוני נאק

ירדנו מההר ואנו נפרדים לרגע משביל הגולן כדי לחצות סדרת שלוליות ולצאת לכביש מול בוקעתא. דילוג מהיר על האספלט ואנו פונים מזרחה להר חרמונית – 1190 מטרים מעל הים – גם הוא מושלג ואנו סובבים אותו בכביש/שביל הצר מצפון מזרח. התצפית מזרחה לעבר סוריה מהפנטת בעוד הפסגה של החרמונית נסתרת בערפל כבד והגלגלים של היילקס משמיעים איוושה מוכרת כשהם דוחסים את השלג שתחתם.

הנקודה הבאה היא "עוז 77" – האנדרטה שמנציחה את הקרב של עמק הבאכה בו כוח שריון קטן הצליח אך בקושי לבלום את הזרוע הצפונית של כוח הפלישה הסורי במלחמת יום הכיפורים.

נחזור לשביל הגולן ובין הכרמים המטופחים נפנה שמאלה בצומת הראשון ושוב ימינה עם הסימון. להמשיך ישר יכניס אותנו לשטח צבאי – לא מומלץ. הנוף אינו ישראלי בעליל – כאילו יקום אחר ומקביל נמצא כאן וכדי לחזק עוד יותר את החוויה החוץ גופית הזו, חוצה את הכביש השבור זאב גדול ועב פרווה אשר מבטיח בהשתאות בטויוטה וחושב לעצמו בזאבית "פאקינג היילקס אדום!?".

עם טויוטה היילקס לשלג של רמת הגולן. שיר נתח הקצבים. צילום: רוני נאק

• מבחן רכב טנדר טויוטה היילקס

• ספארי פטריות אקזוטיות עם טויוטה לנדקרוזר

ממשיכים על הדרך המושלגת בין שטחים חקלאיים לעין חוואר. לפעמים בקיץ מזמין טבילה זהירה – בקור הזה. לא תודה! והנוף סביב – ממזרח ליער בראון – הולך ונסגר סביבנו עם ענן שחור וכבד. השקט מוחלט וזה כאילו שאני והיילקס לבד בעולם. אה…ויש גם עדר פרות מקסימות הגואות לעברי ומזכירות לי שעוד מעט ארוחת צהריים.

הדרך בחלקה נראית, ומרגישה, כדרך רומית, רצופה באבנים כמוה אנו מכירים ממקומות רבים בישראל. מים, בוץ, שלג או קרח לא משפיעים עלינו והיילקס ואני משירים מבט ומעלים קצב כדי לצאת לכביש מול הר בראון. אלא שאז דמות גדולה וכהה חוצה במהירות את השביל. אני נעמד על הבלמים אשר מגיבים מיד בפמפום ההיסטרי של ABS, נוריות מהבהבות בלוח השעונים, ומבטי ננעל על חזיר בר עצום שהולך וממלא את השמשה הקדמית בקצב מהיר מדי.

• ריכבו על אופניים בין יקבי היין של צפון רמת הגולן

עלינו לכביש ופנינו שמאלה לעבר צומת בראון ומשם למרום גולן, קלע ולחמימות של גונן ועמק החולה. ומה על חזיר הבר הענקי, תהיתי לעצמי על ספל אספרסו כפול בצומת גומא, הוא מנשנש תפוחי עץ ונובר אחר בלוטים ביער – מאושר בחלקו.

ניר בן זקן

שנה לאחר שחשפה את הטיטאן החדש, שינסה לנגוס בפלח השוק הפופולארי בארה"ב בו שולטת שלישיית המקומיים (סדרה F של פורד, שברולט סילברדו וראם) ניסאן חוזרת לתערוכת דטרויט, עם גרסת קונספט קרבית המכונה "ווריור" (Warrior – לוחם) כתשובה לפורד F150 ראפטור.

לווריור מרכב מוגבה ב-2.8 אינץ' (7.1 ס"מ) מהדגם הרגיל באמצעות שינוי מסיבי למערכת המיתלים; משולשי מתלה מוגדלים מלפנים וסרן חי מחוזק מאחור עם בולמי זעזועים מסוג "קוויל אובר" (בולם בתוך קפיץ) למירוצים בכל ארבעת הפינות. ההגבהה מאפשרת מקום לצמיגי שטח אגרסיביים מסוג פרו קומפ אקסטרים MT2 במידה 37" (גודל זהה להאמר H1).

רכב תצוגה טנדר ניסאן טיטאן WORRIOR עם דיזל מפלצתי, יותר מ-300 כ"ס ועיצוב כוחני. צילום: ניסאן

• מבחן רכב ניסאן אקסטרייל מול מיצובישי אאוטלנדר

• מבחן רכב ניסאן קשקאי

יחידת ההנעה נותרה ללא שינוי; V8 טורבו דיזל בנפח 5.0 ליטר של "קאמינס" המפיק 310 כ"ס בשידוך לתיבת 6 הילוכים של "איסין" ולהנעה כפולה (לא קבועה) עם הילוך כוח.

רכב תצוגה טנדר ניסאן טיטאן WORRIOR עם דיזל מפלצתי, יותר מ-300 כ"ס ועיצוב כוחני. צילום: ניסאן

כמצופה מהצהרת הכוונות, העיצוב החיצוני נראה אגרסיבי וקרבי הרבה יותר; יחידות תאורת לד מלא, סבכה קדמית מושחרת, פגוש קדמי אגרסיבי המשפר את זווית הגישה, כנפונים מורחבים סביב בתי הגלגל, רביעיית מפלטים בפגוש האחורי, פרוז'קטורים בקצה השמשה הקדמית, ספויילר בקצה הגג וצביעה ייחודית באפור מט עם גמורים מקרבון לחלק מחלקי המרכב.

רכב תצוגה טנדר ניסאן טיטאן WORRIOR עם דיזל מפלצתי, יותר מ-300 כ"ס ועיצוב כוחני. צילום: ניסאן

כרגע לא ברור האם הווריור יבשיל לגרסת ייצור, או שיישאר כרכב תצוגה מקדם תדמית.

ניר בן זקן
במהלך כמעט 50 השנים שחלפו מאז הגיח לאוויר העולם טויוטה היילקס הפך לאייקון נחשק, היחיד שזכה למעמד כזה מבין בעלי הארגז שלרוב נטולי יומרות ותהילה. הפופולאריות בקרב מורדים מאפריקה וטרוריסטים במזרח התיכון הביאו אותו לככב ברייטינג שיא של מהדורות החדשות ברחבי העולם ויצרה לו מוניטין אמינות בלתי ניתן לניפוץ. הגדילו לעשות בתכנית הטלוויזיה הבריטית "טופ גיר" כשמנחה התוכנית ג'רמי קלארקסון ניסה ללא הצלחה להשמיד את ההיילקס בכל דרך אפשרית בפרק בלתי נשכח.

מבחן רכב טויוטה היילקס ידני. בסיסי, לבן ותכליתי. טנדר היילקס במופע המזוקק ביותר שלו. צילום: ניר בן זקן

הדור השמיני של ההיילקס, כבר נבחן אצלנו והתגלה כנאמן למורשת המפוארת בזכות קשיחות מובנת של טנדר מסוקס המקנה לו יכולת העמסה/גרירה ועבירות מצוינים בשילוב תא נוסעים מפנק ונימוסי כביש מעודנים. אלו הקנו לו את ה"טרופי" בהשוואה מול איסוזו דימקס ומיצובישי טריטון וזאת על אף מחירו הגבוה. הפעם בדקנו את גרסת הבסיס הידנית, זו שאמורה לשרת אנשי עבודה שהסמל מלפנים לא עושה עליהם רושם מהסיבה שלא הם אלו שבוחרים את הטנדר אשר עתיד להתמודד במכרזי הרכב הגדולים של המדינה ושל ציי רכב משמעותיים אחרים. האם גם יצליח גם הפעם לשמור על הרושם החיובי?

באולם התצוגה
ההיילקס הידני פחות בולט מאחיו האוטומטי ולא רק בגלל הצבע הלבן והתכליתי של רכב המבחן. ההבדלים הם בשבכה קדמית, מראות וידיות הדלתות שצבועות שחור במקום ניקל, פנסי ערפל שהוסרו מהפגוש הקדמי וכיסויי גלגל מפלסטיק (טאסטות) במקום חישוקים קלים. לטעמי הוא עדיין הוא נראה טוב, מודרני מבלי להפוך מוחצן ומצועצע.

מבחן רכב טויוטה היילקס ידני.החסכון באיבזור מורגש בקבינה. מושבים מופחתים מפחיתים מהחוויה ובקרת שיוט היא רק אופציה. מסך מולטימדיה מוקטן. צילום: ניר בן זקן

גם תא הנוסעים מרשים פחות מהגרסה הבכירה. מסך המגע קטן יותר, צג הנתונים בלוח השעונים מיושן וזערורי (צבעוני בגודל 4.2" באוטומטי) והדש בורד צבוע רובו ככולו בשחור. בעיקר אלו מושבים פחות נוחים ותומכים, זה של הנהג נעדר כיוונון גובה והספסל האחורי נעדר משענת יד אמצעית. כמו בדגם האוטומטי יש אינסוף תאי אכסון כולל צמד תאי כפפות (העליון מקורר), צמד מחזיקי כוסות נשלפים מול פתחי האוורור ושומרים את פחית או כוס המשקה בטמפרטורה הרצויה וידיות אחיזה בקורה A ו-B מסייעות לטיפוס לקבינה.
רשימת האבזור כוללת מערכת המולטימדיה Toyota Touch עם מסך מגע בגודל 6", שליטה מגלגל ההגה, בלוטות', USB ו-7 כריות אוויר. בולטת בהיעדרה בקרת שיוט (אופציה בתוספת תשלום).

על הכביש
בשונה מבעבר המנוע זהה לגרסה האוטומטית; 2.4 ליטר עם 150 כ"ס ב-3,400 סל"ד ו-40.8 קג"מ ב-1,600-2,800 סל"ד. בהשוואה למנוע 2.5 ליטר היוצא מדובר בשיפור משמעותי; תוספת 6 סוסים ובעיקר 5.8 קג"מ והוא גם בעל אופי מעודן והרבה פחות רועש ויש גם בורר עם שלושה מצבי נהיגה ECO לחסכון בדלק, רגיל ו-POWER המחדדת את תגובת המצערת.

מבחן רכב טויוטה היילקס ידני. המנוע זהה לגרסה האוטומטית עם 150 כ"ס וכמעט 41 קג"מ – צריכת הדלק עדיפה בזכות יחסי העברה ארוכים יותר. כ-12.5 ק"מ/ל'. צילום: ניר בן זקן

לתיבה הידנית 6 הילוכים (5 בקודמת), עם יחסי העברה שקוצרו לשלושת ההילוכים הראשונים, בעיקר להילוך ראשון (יחס של 1:4.784) וזה מחייב את הנהג לבחישה מתמדת בבורר שמתגלה כמעורפלת ובעלת מהלך ארוך ומסורבל, ולהכניס לרוורס דורש שתי ידיים על הידית. הביצועים טובים בהרבה מהדגם היוצא והוא מרגיש גם זריז יותר מהגרסה האוטומטית ובעל צריכה רשמית חסכונית ב-10 אחוזים. זאת בין היתר בשל יחס העברה ארוך יותר בהילוך השישי מהתיבה האוטומטית שגם מאפשר למנוע להסתובב ב-1,600 סל"ד, 150 סל"ד פחות מהאוטומטי. אנחנו הצלחנו להשיג 12.8 ק"מ לליטר בממוצע המבחן.
כזכור שלדת הסולם קשיחה יותר, מיתלי עצמות העצה כפולות מלפנים עוצבו מחדש והוקשחו וקפיצי העלים מאחור ארוכים ורחבים יותר. נוחות הנסיעה עדיין "טנדרית", אבל השיפור לעומת קודמו גדול למדי, בעיקר בריסון ובאיזון עדיף בין הציר הקדמי והאחורי. מנגד רדיוס הסיבוב גדול יותר בהשוואה לדגם הקודם (6.4 מטר).

מבחן רכב טויוטה היילקס ידני. זוויות המרכב, מרווח הגחון ומהלך המתלה עדיפים על הדגם היוצא. בקרת משיכה יעילה ויש גם נעילת דיפרנציאל אחורית. כלי רציני! צילום: ניר בן זקן

בשונה ממתחריו להם צמיגים צרים יותר בגרסאות הבסיס, להיילקס צמיגים זהים לגרסה האוטומטית הבכירה (265/65R17) כך שהתנהגות הכביש נותרת זהה; האחיזה גבוהה (בעיקר זו של הציר האחורי), זוויות הגלגול מצומצמות ולהגה משקל טבעי יותר דבר הנוטע ביטחון בנהג.

בשטח
כזכור לדגם החדש זוויות מרכב טובות יותר (גישה/נטישה 26/31 לעומת 22/30 בהתאמה בדגם הקודם), מרווח הגחון גדל (ב-0.6 ס"מ ל-22.8 ס"מ) וכל המכלולים הפגיעים מוגנים בין קורות השלדה. יחס העברה ב-LOW נותר זהה (1:2.566) אבל הילוך ראשון קצר למדי מאפשר קצב איטי יותר מחלזון מצוי. מהלך המיתלים נדיב ודואג למגע רציף של הגלגלים עם הקרקע ואם נקלעתם להצלבה קיצונית בקרת המשיכה תרסן ביעילות את סחרור הגלגלים. לנעילת הדיפרנציאל האחורית הסטנדרטית ספק אם תזדקקו.

מבחן רכב טויוטה היילקס ידני. צמיגים רטובים – לב חם. מראה מודרני ואסרטיבי מבלי להיות מצועצע. אהבנו! צילום: ניר בן זקן

• עם מיצובישי טריטון לעין מיימון

• זוכרים פולקסווגן אמארוק?

המיתלים נוקשים יחסית בנסיעה בדרך משובשת ועשויים לגרום בעיקר לנוסעים מאחור מחאה חריפה וגם רעידות רבות עוברות לגלגל ההגה (באמפ סטיר). הגברת המהירות משפרת משמעותית את הנוחות, אבל מערכת ה-ABS היסטרית כך שמרחק הבלימה ארוך על דרכי כורכר חלקות.

סיכום
ההיילקס הידני מרשים פחות מהאוטומטי; בעיקר אלו המושבים הפחות נוחים והתיבה הידנית שאינה נעימה לתפעול, אך בהשוואה לדגם הידני היוצא, החדש טוב כמעט בכל תחום ובעיקר בביצועים העדיפים. במחיר 227 אלף שקלים גם הפעם הוא יקר מהמתחרים; איסוזו דימקס ומיצובישי טריטון ידניים, אם כי מדובר בפער של קטן יותר העומד על כ-10,000 שקלים. בקטגוריה בה 70 אחוז מהלקוחות הם מוסדיים החיסרון העיקרי של טויוטה הוא העדר גרסה אוטומטית בסיסית, בדומה לאיסוזו ומיצובישי המציעים גרסאות כאלה שנמכרות ב-230 אלף שקלים. זה מציב את הדילמה בין הצמד האוטומטי להיילקס הידני, בעיקר עבור מכרז של מנהל הרכב הממשלתי, החשוב ביותר לשחקנים בקטגוריה, שתוצאותיו יקבעו בקרוב.

מבחן רכב טויוטה היילקס ידני. גם עם הדסה עין כרם כרקע לצילומים – ויש כאן מסר חבוי – המינימאליזם של היילקס כובש. צילום: ניר בן זקן

ההיילקס עדיף בתא נוסעים שימושי ומאובזר, בביצועים, באיכויות נסיעה וביכולת שטח עדיפים, צריכת דלק חסכונית יותר ושמירת הערך מצוינת. 4 חודשים מאז נחת ההיילקס החדש בישראל נמכרו כ-900 יחידות, מספר מרשים למדי, אולם מפתיע עוד יותר ש-25 אחוזים מתוכם בעלי תיבת הילוכים ידנית. מדובר ביחס גבוה בהרבה מאצל המתחרים (במיצובישי ואיסוזו מהוות הגרסאות הידניות כ-10 אחוזים מסך מכירות דגמי ההנעה הכפולה), מה שכנראה מעיד יותר מכל על הרלוונטיות של גרסה זו, גם בשוק המקומי ששומר אמונים לכת האוטומטית.

ניר בן זקן
סדנת השיפורים הגרמנית MTM מציגה בתערוכת ג'נבה גרסה קרבית לפולקסוואגן אמארוק כתשובה אירופאית לפורד F150 ראפטור. עיקר השינוי נוגע ליחידת ההנעה המחליפה את מנוע 2.0 ליטר טורבו דיזל לטובת V8 טורבו דיזל בנפח 4.2 ל' תרומת אודי A8 המפיק 410 כ"ס ו-94.8 קג"מ ב-2,000 סל"ד, יותר מכפול מהאמארוק הסדרתי לו 182 כ"ס ו-42.8 קג"מ.

טנדר פולקסוואגן אמארוק עם מנוע 8V דיזל של אודי! רף חדש של פרימיום קשוח. תא הנהג לקוח מעולמות של פרארי עם דיפוני אלקנטרה. צילום: MTM

בדומה לגרסת המקור גם כאן הכוח עובר לכל ארבעת הגלגלים דרך תיבת הילוכים אוטומטית עם 8 יחסים המאפשרת תאוצה ל-100 קמ"ש ב-6 שניות בדרך למהירות מרבית של 240 קמ"ש (11.2 שניות ו-179 קמ"ש מרביים באמארוק סטנדרטי), ביצועים שעשויים להביך מכוניות ספורטיביות.

טנדר פולקסוואגן אמארוק עם מנוע 8V דיזל של אודי! ככה זה נראה מלמטה. סקסי! עם כריות אוויר במקום קפיצי עלה. צילום: MTM

• מבחן רכב טנדר פולקסוואגן אמארוק

• טיול בשטח וסלט טעים מקוץ

כדי לתמוך בתוספת הכוח בולמי הזעזועים והקפיצים מלפנים הוחלפו ביחידת קוייל אובר (בולם בתוך קפיץ) ייעודית בעוד קפיצי העלים מאחור הוסרו לטובת צמד כריות אוויר, דיסקים מחוררים בכל ארבעת הפינות (תופים מאחור באמארוק הרגיל) בקוטר 405 מ"מ מלפנים ו-356 מ"מ מאחור וצמיגי שטח של קופר במידה 305/50R20 המולבשים על חישוקי BBS חותמים את השינויים המכאניים.

טנדר פולקסוואגן אמארוק עם מנוע 8V דיזל של אודי! רף חדש של פרימיום קשוח. צילום: MTM

תא הנוסעים הפך יוקרתי יותר תודות לריפוד אלקנטרה לדיפונים למושבים ולהגה וגימורי קרבון במרכז הקונסולה כך שספק אם הוא מתאים לכניסה עם מגפי רפתנים או נעליים אוסטרליות מלאות בוץ בלשון המעטה.
בשונה מקונספטים אחרים שנשארים באולמות תצוגה ממוזגים כמקדמי מכירות בלבד, את האמארוק הזה תוכלו לרכוש אם יש לכם את הסכום אותו דורשת MTM סדנת השיפורים, 200 אלף אירו לפני מיסים. בארה"ב תוכלו בסכום הזה לרכוש ארבע ראפטורים ולהישאר עם עודף לבוריטו בבאחה.

תומר הדר

ב-19במרץ זה הולך לקרות: אלפי בעלי ג'יפים – והכוונה, במידה וחשבתם אחרת, היא לרכבים שעל חרטומם מתנוסס סמל JEEP– ושל ג'יפ בלבד, עומדים להתאסף במגרש המשחקים המקומי של בעלי ג'יפים בארה"ב – מדבר מואב שבמדינת יוטה – ולחגוג את EASTER JEEP SAFARI. האירוע, שהחל לפני 50 שנים בדיוק כהתכנסות של בעלי ג'יפים מדגמים שונים, שניסו לנצח את המדבר, הפך עם השנים להתכנסות שחברת ג'יפ, כמו גם מאות יצרנים של שיפורים שונים, לוקחת עליה חסות.

ג'יפ משחררת טיזרים לשבעה רכבי תצוגה אשר יהיו מרכז ההתעניינות של EASTER JEEP SAFARI. צילום: ג'יפ

• טנדר דאצ'יה אורוק – דאסטר פיקאפ

• ורכב הפנאי שטח הנמכר ביותר בישראל הוא…

משום שכך, ג'יפ מנצלת את האירוע לחשיפת רכבי תצוגה שמבוססים על דגמי החברה, כדי לבחון את תגובת הציבור למהדורות היצור המוגבלות ולשיפורים, שברובם זולגים בסופו של דבר אל השוק האמריקאי. לעת עתה, אנשי ג'יפ מסתפקים בשורה של טיזרים קצרים לשניים מתוך שבעה דגמי תצוגה שהחברה תציג באירוע הקרוב. בהודעתה הקצרה של ג'יפ, אין עדיין פירוט לשיפורים שיותקנו בדגמי התצוגה, אך יש אזכור למילה אחת חשובה: "MOPAR", חטיבת השיפורים של קונצרן קרייזלר. שני רכבי התצוגה, הטריילקאט, שמבוסס על מכלולים של רנגלר ו-CREW CHIEF, שמזכיר בעיקר את הווגוניר הוותיק נחשפו בינתיים רק בתמונה חלקית ואיור- שמבהירים היטב: ג'יפ מתכוננת להמשיך ולהרחיב את היצע הדגמים כאשר גם בקנה כך השמועות אומרות, צפוי להיות גם טנדר ו-וואגוניר סדרתי.

רוני נאק

אם הנכם בעליו של טויוטה היילקס ישן, או מיצובישי מגנום ישן, שימו לב: בקרוב לא תוכלו להיכנס למרכזי ערי ישראל. כך עולה מתוכנה של הוראת נוהל מיוחדת שהפיץ השבוע משרד התחבורה בקרב גורמים רבים בענף הרכב. לפי תוכן הוראת הנוהל, שעשויה להיכנס בעתיד לתוקף, כל רכב דיזל מסחרי שמשקלו הוא פחות מ-3.5 טונות, שיוצר לפני 2005 (כלומר רכבים שתקן הזיהום שלהם הוא מתחת ליורו ארבע) יהיה חייב בהתקנת מערכת מיוחדת להפחתת זיהום אוויר: מדובר במערכת "לוכד חלקיקים" שתותקן במערכת הפליטה של המכונית. רכבים מסחריים במשקל של פחות מ-3.5 טונות הם דגמים המוכרים היטב, כגון סיטרואן ברלינגו ודומיו – אך לא רק: גם טויוטה היילקס לדוגמה הוא רכב מסחרי. גם איסוזו איפון – וגם מספר גדול של רכבי שטח, כגון מיצובישי פאג'רו. המשמעות: אם יש לכם טנדר ישן, או רכב שטח ישן, בעל מנוע דיזל, לפי היוזמה שמקדם משרד התחבורה, הרכב שלכם לא יוכל להיכנס למרכזי הערים. נושא התשלום על מסנן החלקיקים עדיין אינו ברור, כלומר עדיין לא ידוע מי ישלם עליו.

הוראת נוהל מס' 26 2016 דרישות חובה להתקנת מסנני חלקיקים כאמצעי קצה ייעודיים להפחתת זיהום אוויר בכלי רכב המונעים באמצעות דיזל – 04955016

שלבי הרישוי שמתוארים במסמך של משרד התחבורה אינם קלים כלל: בשלב ראשון ידרשו בעלי רכבי הדיזל להגיע אל מוסכים מורשים של משרד התחבורה, שם יעברו בדיקות מיוחדות לפליטת עשן. רכבים שאינם עומדים בתקן הבדיקה ידרשו לתיקון. לאחר מכן, הן במקרה של רכב תקין והן במקרה של רכב שאינו תקין-ועבר תיקון כך שיעמוד בתקן הזיהום – יותקן ברכב מסנן החלקיקים. לאחר ההתקנה יידרש בעל הרכב לעבור בדיקה נוספת, שתאשר האם הרכב עומד בתקן הזיהום, בו רמת פליטת העשן של הרכב נדרשת שלא לעלות על 0.2 יחידות למטר.

גם התכשיט הזה מטויוטה יצטרך להיות מצוייד במסנן חלקיקים מיוחד. צילום: טויוטה

לפי הוראת הנוהל, בתא הנוסעים של כל רכב בו יותקן המסנן יורכב גם צג מידע מיוחד, בו תוצג לנהג התראה במצבים בהם המסנן אינו פועל כראוי. לאחר תום ההתקנה תוענק לרכב תעודה מיוחדת בה מצוינת התקנת מסנן החלקיקים. ומה עם פגיעה בביצועי הרכב? לפי הוראת הנוהל של משרד התחבורה-בעליו של כל רכב בו הותקן המסנן, יקבל טופס הצהרה מיוחד, בו יודגש כי צריכת הדלק וכוח המנוע של הרכב עלולים להשתנות לרעה.

ניר בן זקן
שברולט חשפה גרסת קונספט קרבית לטנדר הקטן שלה קולורדו "אקסטרים", אחיו התאום של איסוזו דימקס המוכר במחוזותינו.

שברולט קולורדו אקסטרים – קונספט מעניין מתערוכת בנקוקו אשר מבשרת גם את העדכון של איסוזו דימקס. צילום: שברולט

במרכז השינויים הגבהה מסיבית למרכב המרחיקה את הגחון ממפגעי הקרקע, מקנה מהלך מיתלים ארוך יותר ומאפשרת מקום לצמיגי שטח אגרסיביים Mickey Thompson Baja MTZ במידה 305/60R18 המולבשים על חישוקים ייחודיים עם בידלוק (טבעת נעילה המונעת את פריקת הצמיג בנסיעה בלחץ אוויר נמוך).

שברולט קולורדו אקסטרים – קונספט מעניין מתערוכת בנקוקו אשר מבשרת גם את העדכון של איסוזו דימקס. צילום: שברולט

עוד נוספו פלטות הגנה מתחת למרכב, פגוש קדמי אגרסיבי עם כננת המשפר את זווית הגישה, מגני סף המאפשרים הגבהה עם הייליפט, כנפונים רחבים כדי לחפות על הצמיגים הגדולים, שנורקל, גגון למטען וגלגל רזרבי שעבר אל מתקן ייעודי בארגז בכדי לשפר את זווית הנטישה. צבע כתום בוהק למרכב משלים מראה חיצוני אטרקטיבי בהרבה מהגרסה הרגילה.

שברולט קולורדו אקסטרים – קונספט מעניין מתערוכת בנקוקו אשר מבשרת גם את העדכון של איסוזו דימקס. צילום: שברולט

• מבחן רכב איסוזו דימקס מול מיצובישי טרייטון מול טויוטה היילקס

• מי יותר זול? שברולט סילברדו או איסוזו דימקס?

תא הנוסעים מציעה מושבים בצפוי עור חלקי, צביעה כתומה לחלק מהדיפונים והריפודים ואת מערכת המולטימדיה  MyLink של שברולט עם מסך מגע ואפשרות צימוד דרך Appel CarPlay או Android Auto המשקפות חלק מהאפליקציות בסמארטפון.

איסוזו דימקס המעודכן מקבל מתיחת פנים עדינה מאד ועדכון עמוק של מערכת ההנעה. צילום: איסוזו

הקולורדו אקסטרים יוצג בתערוכת הרכב שבבירת ארץ הטנדרים, בנגקוק תאילנד אשר פתחה את שעריה אמש והוא מהווה קדימון למתיחת הפנים שיעבור הדגם בקרוב. במקביל גם אחיו התאום לבית איסוזו, הדימקס, צפוי לעבור מתיחת פנים בחודשים הקרובים כשבמרכז השינויים עידכונים לעיצוב החיצוני, לתא הנוסעים וליחידת ההנעה בכדי לאפשר לו להתמודד עם מתחרים חדשים כמו מיצובישי טרייטון וטויוטה היילקס. בארץ צפוי הדימקס המעודכן לנחות בתחילת שנה הבאה.

מגמת הקטנת נפחי המנועים מגיעה גם לאיסוזו. המנוע הזה – בנפח 1.9ל' יחליף ככל הנראה את ה-2.5 הנוכחי. אליו תצטרף תיבת הילוכים אוטומטית חדשה עם שישה יחסי העברה. צילום: איסוזו

תומר הדר

הטנדרים הגדולים של פורד ושברולט, בקטגוריית ה"סופר דיוטי" זוכים בשוק הרכב הישראלי להצלחה בלתי מבוטלת, בעיקר הודות לשווי שימוש אפסי וזיכוי מס לעצמאים – אך לעת עתה הטנדר הגדול של ניסאן; טיטאן, מתמהמה מלהגיע לארץ. לנו נותר בינתיים רק לקנא, במיוחד לנוכח הצגת גרסה חדשה של הטיטאן, שמצוידת במנוע בנזין בנפח 5.6 ליטרים.

טנדר ניסאן טיטאן מקבל מנוע בנזין 8V חזק ותיבה עם 7 הילוכים. צילום: ניסאן

עד כה, באופן חריג במיוחד, שיווקה ניסאן את הטיטאן בארה"ב כשהוא מצויד במנוע דיזל, לא התצורה החביבה ביותר על האמריקאים לוגמי הבנזין. המנוע, V8 כמובן, מפיק 390 כוחות סוס ומשודך לתיבת הילוכים אוטומטית הידראולית בעלת שבע מהירויות.

טנדר ניסאן טיטאן מקבל מנוע בנזין 8V חזק ותיבה עם 7 הילוכים. צילום: ניסאן

• מבחן רכב שברולט סילברדו מול פורד F-350 מול דודג' ראם

• מבחן רכב טויוטה היילקס מול מיצובישי טרייטון מול איסוזו דימקס

ההיצע כולל גרסאות בעלות הנעה כפולה וגם גרסאות שכוח מנוען עובר אל הגלגלים האחוריים. לפי הודעתה של ניסאן, הטיטאן יוצע גם בגרסאות בעלות מנוע V6, אך שלא במפתיע, בניסאן ארה"ב לא טורחים להתעכב ולפרט את הספקי הגרסאות הנחותות.